מפרשי רש"י על ויקרא כה לד


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ה • פסוק ל"ד | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • מ • מא • מד • מה • מז • נג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ה, ל"ד:

וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃


רש"י

"ושדה מגרש עריהם לא ימכר" - מֶכֶר גִּזְבָּר, שאם הקדיש בן לוי את שדהו ולא גאלה, ומכרה גזבר - אינה יוצאה לכהנים ביובל כמו שנאמר בישראל (במדבר כז): "ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד"; אבל בן לוי גואל לעולם.

רש"י מנוקד ומעוצב

וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר – מֶכֶר גִּזְבָּר, שֶׁאִם הִקְדִּישׁ בֶּן לֵוִי אֶת שָׂדֵהוּ וְלֹא גְאָלָהּ, וּמְכָרָהּ גִּזְבָּר, אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד" (ויקרא כז,כ). אֲבָל בֶּן לֵוִי גּוֹאֵל לְעוֹלָם (ספרא פרק ה,ט).

מפרשי רש"י

[נג] מכר גזבר כו'. בתורת כהנים תניא "ושדה מגרש עריהם לא ימכר" מכר גזבר, או אינו אלא מכר עולם, תלמוד לומר "כי אחזת עולם הוא להם", הא מה אני מקיים "לא ימכר" מכר גזבר. וכך פירושו, שאין לומר דקרא אתא למימר שלא ימכר מכירת עולם, דאם כן לא שייך בזה טעמא "כי אחוזת עולם היא להם", דמשמע דוקא בשביל שהוא אחוזת עולם לא ימכר, דהא גבי ישראל דלא הוי אחוזת עולם להם כמו גבי לוים, וגם שם לא מכר מכירת עולם מטעם "כי לי כל הארץ" (ר' פסוק כג), ואם כן למה אמר "כי אחזת עולם היא להם". והא ליכא למימר דקרא אתא למימר שלא ימכר כלל, דזה אינו, דהא כתיב (פסוק לב) "גאולת עולם תהיה ללוים", ומוקמינן ליה למעלה (רש"י שם) שיכול לגאול שדהו תוך שתי שנים, אם כן נמכר שדה שלהם:

ומה שהקשה הרא"ם, דאיך נוכל לומר דהאי קרא "לא ימכר" שלא ימכר מכר עולם, שהרי כבר כתיב לעיל "גאולת עולם תהיה ללוים", דודאי קרא דלעיל איירי לענין גאולה, אבל קרא דהכא יש לאוקמי לענין יציאתו ביובל, "לא ימכר" - יהיה יוצא ביובל:

והרא"ם פירש ברייתא דתורת כהנים בענין אחר, דפירש 'או אינו אלא מכר עולם, תלמוד לומר כי (בתי ערי הלוים היא אחזתם) ["אחוזת עולם הוא להם"], אם כן מכירת עולם כבר אמור שאינו נמכר לעולם, מה תלמוד לומר "ושדה מגרש עריהם לא ימכר", מכר גזבר'. כך פירש הרא"ם. ואין פירושו נראה, דאם כן מה נדרש למעלה דכתיב (פסוק לג) "כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם", מה נדרש בזה. ועוד, דהוי ליה למימר 'הרי מכר עולם אמור, הא מה אני מקים "ושדה מגרש עריהם לא ימכר" כו: