מגיד דבריו ליעקב
ספר מגיד דבריו ליעקב
והוא
ליקוטי אמרים
אמרי נועם וצוף דבש מתק שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו פה קדוש יאמר אמרות טהורות טהור גברא בגבורה של תורה אור תורתו של רבי ומאיר נמצא כתוב הדור שגדולים נשמעים שמעו דבר המלך מלכא אמר אמרא יאי ויפה בעתו מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר גאון תפארת ישראל האלקי חסידא ופרישא בוצינא קדישא גולה עמוקים שמו הטוב נודע למרחקים
כבוד מורנו דוב בער זללה"ה
שהיה מ"מ דק"ק מעזירטש ושארי קהלות תהילות בישראל וגודל מעלת תהלות בעל המחבר ומהות החיבור הטהור והקדוש הזה יתבאר הכל באר היטב אי"ה בהקדמות הספר הזה ומוטל על כל מעיין בספר הזה לקרוא ההקדמה מתחלה ועד סוף וימצא מרגוע לנפשו
הובא לבית הדפוס בשימת עינא פקיחא על ענין סידור הספר הק' הזה ה"ה הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות מו' שלמה במו' אברהם מלויצק ישלם ד' פעלו ו' מ' ש' ומשכורתו מן שמיא
כבוד מורנו דוב בער זללה"ה
שהיה מ"מ דק"ק מעזירטש ושארי קהלות תהילות בישראל וגודל מעלת תהלות בעל המחבר ומהות החיבור הטהור והקדוש הזה יתבאר הכל באר היטב אי"ה בהקדמות הספר הזה ומוטל על כל מעיין בספר הזה לקרוא ההקדמה מתחלה ועד סוף וימצא מרגוע לנפשו
הובא לבית הדפוס בשימת עינא פקיחא על ענין סידור הספר הק' הזה ה"ה הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות מו' שלמה במו' אברהם מלויצק ישלם ד' פעלו ו' מ' ש' ומשכורתו מן שמיא
גרסאות נוספות
עריכהמגיד דבריו ליעקב במהדורה המבוארת
קישורים חיצוניים
עריכהמגיד דבריו ליעקב, הוצאת קה"ת באתר היברובוקס
תוכן עניינים
עריכה- הקדמת הספר - להרה"ק רבי שלמה מלוצק
- א - אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם
- ב - (ב-ג) - ושמועה טובה מארץ מרחק - וישב יעקב בארץ
- ג - (ב-ג) - האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין
- ד - העושה תפלתו עגולה
- ה - ציפן זהב ונתן על בית אונקלי שלו
- ו - כי תורה חדשה מאתי תצא
- ז - והנה איל אחר
- ח - יהי כבוד ה' לעולם
- ט - (ט-י) - עיר קטנה ואנשים בה מעט
- י - (ט-י) - ודהע״ה אמד אני מעודד השחר
- יא - איתא בגמ׳ גדולים מעשה הצדיקים
- יב - פירש אל תעש תפלתו קבע
- יג - כשמתפלל אדם כפשוטו
- יד - במצרים נתגלה עולם המח׳
- טו - מה דאיתא בזוהר הקב״ה כעם על ישראל
- טז - מה ה׳ אלקיך שואל ממך
- יז - ישראל נקראו שונים
- יח - (יח-כ) - ורחל באה עם הצאן
- יט - (יח-כ) - וזהו פי׳ הפסוק צאינה וראינה
- כ - (יח-כ) - תהו פי׳ הפסוק כי תצא למלחמה
- כא - כל עיר שגגותי׳ גבוהין מבהגנ״ם
- כב - איזהו שוטה המאבד מה שנותגין לו
- כג - אמור אל הכהנים
- כד - פי׳ הפסוק לדעת בארץ דרכיך
- כה - מ״ש בפסוק ויפן פרעה
- כו - איתא מוהר משכן איהו בלא רברבגוהי
- כז - לכה דודי נצא השדה
- כח - באתי לגני אחותי כלה
- כט - עשה לד שתי חצוצרות כסף
- ל - אם באה לאדם במחשבתו התפארות
- לא - כשאדם מחדש אתה דבר חכי
- לב - כל העוסק בתודת עולה
- לג - כשם שנבראו העולמות
- לד - א״א ע״ה גרס שנתגלה מדת עולם האהבה