מגיד דבריו ליעקב כא
א
כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לבסוף נחרב. פירש, שאדם שיש לו גדלות [וגבהות], והעושה זה כביכול שעושה את עצמו גבוה מהשכינה, כמ"ש אין אלוהים כל מזמותיו, [ואומרים] מי אדון לנו. והשכינה נקראת אדנ"י, ונקראת [גם כן] בית הכנסת כנודע. וזהו גבוה מבית הכנסת, לסוף נחרב אדם זה.
ב
סוד הנקרא בפסוק אפרוחים ובצים ובנים, הם סוד עיבור וקטנות וגדלות. ובזה מתורץ הפליאה בפסוק שפתח באפרוחים וסיים בבנים.