בנבואת אחרית הימים של ירמיהו נאמר:

(ירמיהו לא כח): "בימים ההם לא יאמרו עוד 'אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה'", (ירמיהו לא כט): "כי אם איש בעונו ימות, כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו"

מדוע דווקא בימים ההם ? מה ישתנה בעתיד, שיגרום לכך ש לא יאמרו עוד 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה' ?

1. יש אומרים, שכל המשפט "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" הוא שקר, כמו שנאמר גם ב (יחזקאל יח ב): "מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה ? חי אני נאם ד' ה' אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל.  הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות .... בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה". יחזקאל האשים את בני ישראל שהם מאשימים את ה' בהאשמות שווא, ואולי גם נוהגים באופן דומה בעצמם - מענישים את הבנים על חטאי אבותם; ירמיהו ניבא שבעתיד אנשים יבינו שזה שקר, יפסיקו לטעון שה' נוהג כך ויפסיקו לנהוג כך בעצמם - יתייחסו לכל אדם לפי מעשיו. 

אולם, לדברי חז"ל, המשפט " אבות אכלו בוסר... " דווקא היה נכון בעבר - ה' באמת נהג להעניש את הבנים על חטאי האבות, והנביאים "ביטלו" אותו, כלומר, ניבאו שבעתיד ההנהגה האלהית תשתנה. אם כך, חוזרת השאלה, מדוע ההנהגה תשתנה בעתיד?

2. ההנהגה של " אבות אכלו בוסר... " מתקיימת רק כאשר הבנים הולכים בדרכי אבותם, כי עבירה של שושלת שלמה חמורה יותר מעבירה של דור אחד (ראו פוקד עוון אבות על בנים ). בעתיד תהיה "עליית הדורות", וגם אם דור אחד יחטא, הבנים לא ילכו בדרכי אבותם, ולכן ההנהגה הזאת לא תתקיים עוד: " "לפי שלעתיד לא יתגבר עליהם היצר הרע כל-כך לעשות עבירות חמורות, ושיאחזו הבנים גם המה בהם עד שיענשו גם בעוון אביהם" " ( מצודות ) .

3. ההנהגה של " אבות אכלו בוסר... " מתקיימת רק בחטא של עבודה זרה, שהוא חמור במיוחד (גם המשפט "פוקד עוון אבות על בנים" נאמר בעשרת הדיברות בהקשר של עבודה זרה). הנביאים ניבאו שבעתיד יתבטל יצר הרע של עבודה זרה, ולכן לא יהיה מקום להנהגה זו (מלבי"ם על יחזקאל יח ב) .

4. ההנהגה של " אבות אכלו בוסר... " מתאימה לגישה המקובלת בחברה האנושית מאז ומעולם, שבה אנשים דואגים לילדיהם יותר מאשר לאנשים אחרים. בנים להורים עשירים יותר מקבלים תנאים חומריים טובים יותר וחינוך טוב יותר, ויש להם נקודת פתיחה טובה יותר להצליח בחיים. אבל בחברה המודרנית המצב משתנה: מדינת הרווחה המודרנית משתדלת לדאוג שכל ילד יזכה לרמת חיים סבירה ולרמת חינוך סבירה, וכך הפערים בנקודת הפתיחה הולכים ומצטמצמים. "במידה שאדם מודד - בה מודדים לו" ההנהגה האלהית משקפת את ההתנהגות האנושית, וככל שהחברה האנושית תצמצם את הפערים הנובעים מהירושה החומרית, כך גם בהנהגה האלהית יצטמצמו הפערים הנובעים מה"ירושה" הרוחנית. רעיון דומה נמצא במאמר: איש בעוונו ימות - עבר הווה ועתיד .

5. ההנהגה של " אבות אכלו בוסר... ", אין משמעה שה' מעניש בנים על חטאי אבותם, אלא שהבנים באופן טבעי מושפעים מאבותם והולכים בדרכם, ואז ה' מעניש אותם באשמתם הם. אבל בעתיד, כל אחד יזכה לחינוך באופן אישי ולא יושפע מהוריו, כמו שנאמר בהמשך הנבואה ירמיהו לא לב: " "כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה': נתתי את תורתי בקרבם, ועל לבם אכתבנה; והייתי להם לאלהים, והמה יהיו לי לעם." "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" "לאמר 'דעו את ה, כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם, נאם ה'; כי אסלח לעונם, ולחטאתם לא" "אזכר עוד" ". " "כל אדם ידע את ה' מקטנותו, מתוך פנימיות ליבו, ולא מתוך חינוך והשפעה חברתית! לכן דור לא יושפע מדור קודם לחטוא לה'." " ( נכספה נפשי, דרישת האלהים באמצעות חקר המקרא ) .