מ"ג ירמיהו לא כח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹא־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בוסר" - פרי שלא נגמר והוא מקהה את השינים "ושני בנים תקהינה" - הבנים ילקו בעון אבות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא יאמרו עוד" - לא יתרעמו עוד לומר הנה האבות אכלו בוסר וגו' והלא הנכון מי שאכל הבוסר יקהו שיניו ר"ל האבות חטאו והנה הבנים מקבלים העונש הלא הנכון שהחוטא יקבל בעצמו העונש וכן נאמר שאמרו כמתרעמים אבות יאכלו בוסר וגו' (יחזקאל יח

מצודת ציון

"בוסר" - כן נקרא הפרי שלא נגמר הבישול והוא חמוץ ומקהה את השנים כמו ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)

"תקהינה" - ענין חלישת השנים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כח-כט) "בימים ההם", ר"ל ואז לא יפחדו עוד שאעניש אותם בעון אבותיהם כמו שהיה מקדם, כי אז איש בעונו ימות ולא יענשו בנים בעון אבות, ודבר זה התבאר אצלי ביחזקאל סימן י"ח טעם הדבר עיין שם, זאת שנית לא יפחדו שיחטאו בעצמם ואעניש אותם, כי.