פתיחת התפריט הראשי

ביאור:אריסטו והתנ"ך: האם מומלץ לשנות חוקי אבות?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


רבים חושבים שהתורה היא נצחית ובלתי ניתנת להישתנות (השאלה האם מצוות בטלות לעתיד לבוא היא עניין בפני עצמו). האומנם כך הוא?

אם נבחן את הדברים נראה, כי מצד אחד נכתב -

שמות לד ז: "נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים"

ומצד שני -

דברים כד טז: "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו"

מה קורה פה?

תשובה אחת שניתן לענות על כך היא שהחוק התפתח והשתנה עם השנים.

(והדברים עתיקים. במאמר זה איני בא לחדש אלא להקביל בלבד).

והשווה פסוקים אלה עם כל הפרק שם:

יחזקאל יח-3-2: "מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה. חי אני נאם אדני ה' אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל"

או כהבטחה לאחרית הימים:

ירמיהו לא כח: "בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה"

(וניתן לשאול מה חידש יחזקאל, שהרי ספר דברים קודם לו, גם לפי ביקורת המקרא – או שלדידם בדברים מדובר ב'הוספה מאוחרת'. ובאמת בתקופת המלכים אנו מוצאים עונש ושכר של אב בבניו ומאוחר יותר אולי נעלמה השקפה זו).

תשובה זו – שהחוק התפתח והשתנה - תעלה בקנה אחד עם מה שכותב אריסטו:

אריסטו, פוליטיקה (ת"א: רסלינג, 2009), ספר ב', עמ' 93-95:

ביחס לשאלה - "האם מומלץ לשנות חוקי אבות?" הוא כותב -"יכול לבוא אדם ולומר שההוכחה היא בעצם העובדות: חוקי הקדמונים פשוטים מדי וברבריים. היוונים נהגו לשאת נשק ולקנות את נשותיהם זה מזה, ובכל מקום ששרדו חוקים מימי קדם הרי הם מגוחכים בתכלית" ומסכם - "מכאן עולה שחוקים מסוימים בנסיבות מסוימות צריכים להיות נתונים לשינוי. אבל נראה שעלינו לבחון את הדברים בזהירות רבה, מנקודת מבט אחרת. לעתים השיפור בחוק קטן, וכנגדו עומד חיסרון – שלא טוב להרגיל את האנשים בביטול חוקים ביד קלה".

גם ביהדות המאוחרת יותר תקנו, למשל, את תקנת הפרוזבול כנגד הבעייתיות שבשמיטת הכספים. ובימינו – תקנו את התר המכירה כנגד הבעייתיות החדשה של שמיטת הקרקעות. כנגד איסור הריבית יש 'התר עיסקה', וכך עד 'שעון השבת'. זו דרכו של הדור החדש לשנות ולשמר בעיקרון את החוק הישן.

שינוי אחר של התורה נמצא, כידוע, בברית החדשה, שכשמה כן היא. ואולם, יש להבחין כי אין היא מדברת בתחילה על ביטול המצוות – זו הוספה מאוחרת של פאולוס – אלא דווקא על החמרה שלהן, תוך כדי הבנתן במשמע מורחב ואף סימבולי:

מתי 5:

17 אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ 18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ 19 לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 20 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 21 הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח חַיָּב הוּא לְבֵית דִּין׃ 22 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יִקְצֹף עַל־אָחִיו חִנָּם חַיָּב הוּא לְבֵית דִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־אָחִיו רֵקָא חַיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר נָבָל יִקְרָא לוֹ הוּא מְחֻיַּב אֵשׁ גֵּיהִנֹּם׃ 23 לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּח וְזָכַרְתָּ כִּי־יֵשׁ לְאָחִיךָ דְּבַר רִיב עִמָּךְ׃ 24 הַנַּח שָׁם אֶת־קָרְבָּנֶךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּח וְלֵךְ כַּפֵּר אֶת־פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ׃ 25 מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן־יַסְגִּירְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל־הַשֹׁפֵט וְהַשֹׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא׃ 26 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָׁם עַד אִם־שִׁלַּמְתָּ אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה׃ 27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִנְאָף׃ 28 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ׃ 29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם׃ 30 וְאִם־יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם׃ 31וְנֶאֱמַר אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת׃ 32 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי נִאֻפִים וְהַלּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא׃ 33 עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִּשָׁבַע לַשָּׁקֶר וְשַׁלֵּם לֹיהוָֹה שְׁבֻעוֹתֶיךָ׃ 34 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִּשָׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה׃ 35 וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ 36אַף בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ אַל־תִּשָׁבֵעַ כִּי־לֹא תוּכַל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחֹרָה׃ 37 אַךְ־יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר עַל אֵלֶּה מִן־הָרָע הוּא׃ 38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃ 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃ 40 וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל׃ 41 וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם׃42 הַשׁאֵל מֵאִתְּךָ תֵּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֹת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו׃ 43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃ 44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ) רֹדְפֵיכֶם׃ 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים׃ 46 כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 47 וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־שִׁבְחֲכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם שָׁלֵם הוּא׃

ואילו פאולוס אומר מאוחר יותר:

גלטים 5 4:נגזרתם מן-המשיח אתם המצטדקים בתורה אבדתם מן-החסד


תגובותעריכה

פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים == זה מבחינה גנטית תורשתית בלבד

-- daian moshe, 2011-05-17 07:38:53

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-05-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0524_1