פתיחת התפריט הראשי

ביאור:הנפש החוטאת היא תמות לעומת והכרתי ממך צדיק ורשע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



"הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל, יח', 4).

זהו העיקרון הגדול של יחזקאל, אותו הוא מגולל בפרק יח'. ידוע הניגוד שעושים בין כתוב זה ובין הנאמר - "פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי" (שמות, כ', 4), כאשר הגמרא מתרצת זאת, שזה בצדיק גמור וזה בצדיק שאינו גמור, והמדע מתרץ זאת שאלו שתי תקופות שונות ונבדלות זאת מזאת.

וכן ידוע הניגוד בין הנאמר כאן - "מה לכם אתם מושלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות אכלו בסר ושני הבנים תקהינה" (פסוק ב) לבין הנאמר בירמיה כחזון לאחרית בלבד - "בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה. כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל בסר תקהינה שניו" (ירמיה, לא', 28-29).

ואולם, יש עוד להרחיב למקומות אחרים ביחזקאל, בהם לא הנפש החוטאת נענשת. כך - "והכרתי ממך צדיק ורשע" (יחזקאל, כא, 8), שבא כנגד שאלתו של אברהם - "האף תספה צדיק עם רשע?". ויש לשים לב גם, שפריעת המשפט כביכול, במשמעות פלילים, גורמת גם לפריעת המשפט, במשמעות פילולוגית, כי הפסוק הבא משבש את יחסי הסובב והמסובב - "יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון" (שם, 9).

ובאופן דומה - "והכרתי ממנה אדם ובהמה" (יחזקאל, יד', 17) - מה חטאו הבהמות? ומנגד, גם עליהן חסים, כמו ב - "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים, לו', 7) וכמו ברחמים על אדם "ובהמה רבה" (יונה, ד', 11). וכזאת אנו אף מוצאים במצות מחיית עמלק לשאול - "עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו להמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" (שמואל א', טו', 3), כזו היא מצוות החרם.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1218_0