רש"י על ירמיהו לא
<< · רש"י על ירמיהו · לא · >>
פסוק א
"מצא חן" - בעיני דור המדבר
"שרידי חרב" - מצרים והעמלקי והכנעני
"הלוך להרגיעו ישראל" - בהוליכם לנחול ארץ מרגועםפסוק ב
"מרחוק" - בזכות אבות
"נראה לי" - אני הנביא ואמר לי לאמר לכנסת ישראל אהבת עולם אהבתיךפסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק יא
פסוק יג
פסוק יד
"קול ברמה נשמע" - קלא ברום עלמא אישתמע קל בית ישראל דבכן על ירמיהו נבייא כד שלח יתיה נבוזראדן מרמתא לשוב מאחר הגולים אל גדליה בן אחיקם כמו שאמר בספר זה (לקמן לט)
"רחל מבכה על בניה" - מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותךפסוק יז
"מתנודד" - (קומפליינ"ט בלע"ז) לשון מי ינוד לך (לעיל יט)
"יסרתני" - ביסורין אתה הקב"ה
"כעגל לא לומד" - (פושאגויילוני"ץ בלע"ז) לשון מלמד הבקר (שופטים ד) הייתי בתחלה לכך חטאתי לךפסוק יח
"נחמתי" - אני מתחרט על תועבותי
"הודעי" - שהתבוננתי בעצמי שמעלתי (אפרינוי"י בלע"ז)
"חרפת נעורי" - שיכולים אויבי לחרפני על חטרת נעוריפסוק יט
"הבן יקיר לי אפרים" - הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמי שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו
"שעשועים" - אישבגיימני"ץ בלע"ז
"מדי דברי בו" - בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליופסוק כ
"הציבי לך ציונים" - סימנים בדרכי אבותיך הטובים
"תמרורים" - תמרים קטנים נטועים לסימן בדרך ופשוטו של מקרא עשי סימנים לדעת הדרך שהלכת בה מארץ ישראל לבבל שתחזירי באותו דרך כלומר כי ודאי תשובי משם
"דרך הלכת" - הלכתי כתיב וכל מקום שהלכת הלכתי אני עמך ויונתן תרגם שימי לך תמרורים התפלל במרר נפשך (ומנחם פירש תמרורים ענין מועל וכן פירש ותמרות עשן (יואל ג) סא"א)פסוק כא
פסוק כה
"על זאת הקיצותי" - כך אמר ירמיהו כל מה שהייתי ישן ונרדם בנבואת פורענות בנבואה הזאת הקיצותי מתרדמתי
"ערבה" - נעמהפסוק כו
פסוק כח
"בוסר" - פרי שלא נגמר והוא מקהה את השינים
"ושני בנים תקהינה" - הבנים ילקו בעון אבותפסוק לד
"לאור" - (איאקלארזי"ר בלע"ז) וכן ת"י לאנהרא
"רוגע הים" - שובר הים מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים כמו עורי רגע (איוב ז)פסוק לה
פסוק לו
"אם ימדו שמים" - כמה גובהם
"גם אני אמאס בישראל" - כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאופסוק לט
"העמק הפגרים" - עמק שנפלו שם פגרי מחנה סנחריב
"והדשן" - מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלים יוסיפו על העיר ויכניסו כל זה לתוך חומותיה ונבואה זו עתידה לבא
"השדמות" - (קנפני"א בלע"ז)
<< · רש"י על ירמיהו · לא · >>