מ"ג ירמיהו לא כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֞ה כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁקַ֣דְתִּי עֲלֵיהֶ֗ם לִנְת֧וֹשׁ וְלִנְת֛וֹץ וְלַהֲרֹ֖ס וּלְהַאֲבִ֣יד וּלְהָרֵ֑עַ כֵּ֣ן אֶשְׁקֹ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לִבְנ֥וֹת וְלִנְטֹ֖עַ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאשר שקדתי" - כמו שהייתי ממהר ומשתדל להרע להם כן אמהר ואשתדל להיטיב להם 

מצודת ציון

"שקדתי" - ענין מהירות והתמדה כמו שוקד אני על דברי (לעיל א)

"לנתוש" - ענין עקירה

"ולנתוץ" - ענין שבירה

"ולהרוס" - מלשון הריסה וקלקול

"לבנות" - מלשון בנין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ" וכו' "כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע", כי הנתישה היא לצורך הנטיעה, והנתיצה לצורך הבנין, עד ששניהם מיוחסים לי ושקדתי עליהם בשקידה רבה ששקדתי לנתוש ולנתוץ כדי שאוכל לשקוד לבנות ולנטוע, כמו שישקוד הזורע שתרקב הזרע בארץ כדי שתצמח ותפרה, בשקידתו:

ביאור המילות

"לנתוש ולנתוץ". התבאר למעלה (א' י'):