קטגוריה:דניאל ד ה
ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קָדָמוֹהִי אַמְרֵת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעַ֣ד אׇחֳרֵ֡ין עַל֩ קׇֽדָמַ֨י דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א קׇֽדָמ֥וֹהִי אַמְרֵֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עַ֣ד אָחֳרֵ֡ין עַל֩ קָֽדָמַ֨/י דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤/הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּ/שֻׁ֣ם אֱלָהִ֔/י וְ/דִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑/הּ וְ/חֶלְמָ֖/א קָֽדָמ֥וֹ/הִי אַמְרֵֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועד אחרן" - ועד באחרונה נכנס לפני דנייאל אשר שמו בלטשאצר כשם אלהי אשר בו רוח אלהים קדושים ואמרתי החלום לפניו
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְעַד לָאַחֲרוֹנָה נִכְנַס לְפָנַי דָּנִיֵּאל, אֲשֶׁר שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֵׁם אֱלֹהַי, וַאֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בּוֹ, וְאֶת הַחֲלוֹם לְפָנָיו אָמַרְתִּי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד ה.
וְעַד לָאַחֲרוֹנָה נִכְנַס לְפָנַי דָּנִיֵּאל
בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֵׁם אֱלֹהַי
נבוכדנצר העניק לדניאל את שם אלוהיו "בֵּלְטְשַׁאצַּר".
זה היה כבוד גדול לדניאל, אולם המלך הראה בזה שהוא מעל אלוהיו. הוא פוקד על דניאל, כאילו שהוא פוקד על אלוהיו לדבר.
זה היה מקובל לקרוא לבני אדם בשם של אלים, וכך מרדכי נקרא לפי האל מרדוק, ואסתר לפי האלה עשתר, והיהודים הוסיפו את שם אלוהינו לשמם: י'עקב, יהושע, בְנָיָהוּ, יְהוֹיָדָע, אֲדֹנִיָּהוּ, עֲזַרְיָהוּ, יְהוֹשָׁפָט, עֹבַדְיָהוּ, אֵלִיָּהוּ, מִיכָיְהוּ, אֲחַזְיָהוּ, יְהוֹרָם, אֱלִישָׁע, יהוֹזָבָד, אֲמַצְיָה, יְהוֹאָחָז, יְהוֹאָשׁ, רְמַלְיָהוּ, עֻזִּיָּהוּ, חִזְקִיָּהוּ, יְשַׁעְיָהוּ, יֹאשִׁיָּהוּ, חִלְקִיָּהוּ, יְהוֹיָקִים, יְהוֹיָכִין, צִדְקִיָּהוּ, צְפַנְיָהוּ, גְּדַלְיָהוּ, יַאֲזַנְיָהוּ.
וַאֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בּוֹ
לא ברור "רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים" איזה רוח קדושה נמצאת בדניאל.
סביר שדניאל היה יועץ חכם, ולכן נבוכדנצר חשב שאלוהיו, "בֵּלְטְשַׁאצַּר", עוזר לדניאל, בזמן שאנחנו קוראים שאלוהינו הוא זה שעזר לדניאל, כשם שאלוהים עזר ליוסף במצרים.
וְעַד לָאַחֲרוֹנָה נִכְנַס לְפָנַי דָּנִיֵּאל
מכל החרטומים והיועצים דניאל היה "רַב הַחַרְטֻמִּים" (ביאור:דניאל ד ו), והוא נכנס אחרון ליעץ למלך.
היה יותר טוב שדניאל יהיה נוכח כאשר המלך סיפר על החלום וראה ושמע את תגובת היועצים האחרים. במקרה הזה לא היתה בעיה כי היועצים לא אמרו דבר. לא היה להם פרוש.
דניאל נכנס אחרון ליעץ למלך. בדיני נפשות מתחיל הדייון מהזוטרים, והגדול מדבר אחרון, וזה כדי שהזוטרים לא יפחדו לדבר לאחר שהגדול כבר הביע את דעתו.
ניתן להבין שהמלך חשב שהחלום מספר לו על עניין של חיים ומוות, ולכן קרא לדניאל אחרון.
כך גם היה במשפט של וושתי, שבה ממוכן שהיה הזוטר בשרים דיבר ראשון (ביאור:אסתר א טז), ובסוף החלטת בית המשפט לא כללה את דבריו (ביאור:אסתר א כב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ד ה"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.