ביאור:דניאל ד כא
דניאל ד כא: "דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא, וּגְזֵרַת (עליא) עִלָּאָה הִיא דִּי מְטָת עַל (מראי) מָרִי מַלְכָּא."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - זֶה הַפִּתְרוֹן, הַמֶּלֶךְ, וּגְזֵרַת עֶלְיוֹן הִיא שֶׁהִגִּיעָה אֶל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד כא.
וּגְזֵרַת עֶלְיוֹן הִיא שֶׁהִגִּיעָה
עריכהדניאל חזר על דברי החלום, העניק למלך את הכבוד שאל עליון מצא לנחוץ לדבר ישירות איתו, והגזרה נחתמה.
המלך לא יכול להאשים את דניאל, כי כך אמר המלאך.
דניאל לא פחד להודיע למלך את מה שכל החכמים האחרים פחדו להגיד.
לדניאל היה פתרון איך להציל את המלך ולהגביל את העונש, והוא יתן את הפתרון בהמשך.
זֶה הַפִּתְרוֹן
עריכהבארמית נאמר "דְּנָה פִשְׁרָא" - ובעברית 'זה פשר (החלום)'.
"פִשְׁרָא" - פשר, משמעות, ליישב (מילוג), פרוש, הסבר, מובן.
דניאל לא נתן את הפתרון מה לעשות. הוא נתן פרוש, ככתוב בארמית.
דניאל יתן את עצתו/פתרונו לבעיה מאוחר יותר, כאשר הוא יגיד מה על המלך לעשות, כדבריו: "אַךְ הַמֶּלֶךְ, עֲצָתִי תִּיטַב עָלֶיךָ: וַחֲטָאֶיךָ בִּצְדָקָה פְדֵה, וַעֲוֹנוֹתֶיךָ בְּחֹן עֲנִיִּים, אוּלַי תִּהְיֶה אַרְכָּה לְשַׁלְוָתֶךָ" (ביאור:דניאל ד כד).