ביאור:דניאל ד כו

דניאל ד כו: "לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר, עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - לְקֵץ יְרָחִים שְׁנֵים עָשָׂר, עַל הֵיכַל הַמַּלְכוּת שֶׁל בָּבֶל מְהַלֵּךְ הָיָה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד כו.

לְקֵץ יְרָחִים שְׁנֵים עָשָׂר

מיקום הפסוק

הפסוק מתאר שלאחר שהמלך שמע את דברי דניאל, במשך שנים עשר חודשי ירח המלך הלך בהיכל המלכות, והפסוק הבא אומר מה ענה המלך לדניאל, ככתוב: "עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: הֲלֹא זוֹ הִיא בָבֶל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר אֲנִי בְנִיתִיהָ לְבֵית מַלְכוּת, בְּתֹקֶף חָסְנִי וְלִכְבוֹד הֲדָרִי" (ביאור:דניאל ד כז).

נראה שהפסוק הזה אינו במקומו. לא יכול להיות שהמלך ענה לדניאל אחרי שנת סבל, ושהוא ישאר חצוף, ויאמר: 'שכל גבורתו והצלחתו באה ממנו והוא לא ייתן כבוד לאלוהים,' ואחר כך תשמע בת קול, והמלך יפגע, בלי תאור של משך הזמן, ובסוף יודה במגבלותיו, ויכיר באלוהים כשליט עליון.

סביר שהפסוק מתאר את המלך הסובל, לאחר שהוא ענה לדניאל, ולאחר שאלוהים העניש אותו והוא מסתובב בהיכל במשך שנים עשר חודשים, וסובל.

מתאים שהפסוק הזה יוזז בין פסוק ביאור:דניאל ד ל שמתאר את עונשו של המלך: "בָּהּ בַּשָּׁעָה, הַדָּבָר כָּלָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמֵאֱנוֹשׁ גֹּרַשׁ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִטָּבֵל עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל וְצִפָּרְנָיו כְּצִפֳּרִים." לבין הרגע שהוא מודה שהוא טעה: "וּלְקֵץ הַיָּמִים, אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר, עֵינַי לַשָּׁמַיִם נָשָׂאתִי" (ביאור:דניאל ד לא).

יְרָחִים

אלוהים ברא את העולם, וכדי להקל על בני האדם ללמוד חשבון וזמן, בפליאיות גדולה, הירח הראה מחזורית שעוברת מחסר לגמרי למלא לגמרי. כמובן שבני האדם התחילו לסמן את המחזוריות וזה נעשה להם לכלי של מדידת זמן וימים. להפתעת כולם שנים עשר מחזורים של הירח היו קרובים למחזור של השמש השנתי. זה היווה הבסיס לשיטת החשבון המבוססת על המספר 60 וחלקיו: בחודש יש כמעט 30 יום, בשנה יש כמעט 360 ימים, וכך המשיכו לחלק את היום והלילה, כל אחד, ל12 שעות, וכל שעה ל60 דקות. לבסיס 60 היתה עדיפות, כי חצי, שליש רבע, חמישית, שישית, עשירית הם כולם מספרים שלמים.

המחזוריות של הירח (כ28-29 ימים) היתה כל כך בעלת השפעה, שאלוהים בחר לחלק את החודש לארבע חלקים, וכל שבעה ימים נעשה לשבוע והעניק לנו את יום המנוחה - שבת.

בנוסף נשים שזיהו שמחזור האישה (Menstrual period) הוא קרוב למחזור הירח, הבינו שהן יכולות לזהות את ימי הפריון, ולשלוט מי יהיה הגבר שיכניס אותן להריון והן תקבלנה ילדים יפים וחזקים כמו הגבר שהן בחרו (בחירת האישה - Evolution, Female's Selection). וכך עם הזמן, ועדיפות גנטית של האבולוציה, מחזור האישה נעשה כמחזור הירח, פחות או יותר מדויק.

עַל הֵיכַל הַמַּלְכוּת שֶׁל בָּבֶל מְהַלֵּךְ הָיָה

הדגש הוא על המילה "עַל". המלך לא הסתובב בתוך ההיכל, מוגן מרוח וגשם.
המלך יהיה על המרפסת שמעל גג ההיכל. שם הוא יסתובב חשוף לשמים: לשמש ולגשם.
שם הוא לא יוכל לעזור לעצמו ויוכל רק לבקש מאלוהים שיקל את סבלו.
משם הוא יראה את השמים ביום ובלילה ויראה את נפלאותיו של אלוהים - מחזור שלם של קיץ וחורף - זאת הסיבה שהוא נשאר שנה שלמה מבודד על הגג.

ולמרות שהוא יהיה "עַל הֵיכַל הַמַּלְכוּת" הוא לא יהיה בשליטה על ממלכתו ולא ישב על כסאו.