ביאור:דניאל ד יד

דניאל ד יד: "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא, עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט (עליא) עִלָּאָה בְּמַלְכוּת (אנושא) אֲנָשָׁא, וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ, וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים (עליה) עֲלַהּ."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בִּגְזֵרַת מַלְאָכִים הַדָּבָר, וּמַאֲמַר קְדוֹשִׁים הַמִּשְׁאָלָה, עַל דִּבְרַת שֶׁיֵּדְעוּ הַחַיִּים, כִּי שׁוֹלֵט הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ, וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה יִתְּנֶנָּה, וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יָקִים עָלֶיהָ.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד יד.


כִּי שׁוֹלֵט הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁעריכה

נבוכדנצר מכיר בגדולת אלוהים, ושלטונו עליו וממלכתו.
המשפט הוא אמת, וכך עד היום אנחנו מאמינים שאלוהים שולט בכל המעצמות וכרצונו מעלה ומוריד.

קשה להאמין שנבוכדנצר אמר את המשפט הזה, הן הוא חושב שהוא מלך עליון, אלוה בעצמו. וקשה לקבל שהוא לא חושב את עצמו לעליון ומעמדו ינתן לשפלים ממנו.

אם נבוכדנצר היה אומר את המשפט הזה ליועצים, הם מיד היו יכולים להסביר לו את החלום, כפי שדניאל הסביר לשביעות רצונו.

נבוכדנצר מרגיש אשמהעריכה

נבוכדנצר ידע שהוא שרף את בית המקדש בירושלים.
הוא חשש שאלוהים יעניש אותו על מעשיו, ולכן הוא חלם את חלום הבלהות הזה שחוזה את סופו. הוא יקבל מה שהוא עשה לאחרים - הן יש צדק בעולם.

דניאל ירגיע אותו, שהוא רק עשה כרצונו של אלוהים, כפי שחזו הנביאים.

עצם העובדה שנבוכדנצר מתיסר ופוחד, מעידה שהוא מוכן לחזור בתשובה ולקבל עונש (קטן).