ביאור:דניאל ד כט

דניאל ד כט: "וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין, וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ, עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן, וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן (עליך) עֲלָךְ, עַד דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּיט (עליא) עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא, וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ"."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמֵאֱנוֹשׁ אוֹתְךָ מְגָרְשִׁים, וְעִם חַיַּת הַבָּר מְדוֹרְךָ, עֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּ, וְשִׁבְעָה מוֹעֲדִים יַחְלְפוּ עָלֶיךָ עַד שֶׁתֵּדַע, כִּי שׁוֹלֵט עֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ, וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה יִתְּנֶנָּה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד כט.


עַד שֶׁתֵּדַע, כִּי שׁוֹלֵט עֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁעריכה

וּמֵאֱנוֹשׁ אוֹתְךָ מְגָרְשִׁים, וְעִם חַיַּת הַבָּר מְדוֹרְךָעריכה

העונש נשמע כמו עונשו של קין: "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ, נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ד יב).
כאן העונש של נבוכדנצר זה להיות בודד מאנשים, ולגור עם חיות הבר, בשדה חשוף לחום ולקור, לרוח, ליובש ולגשם.

עֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּעריכה

הבת-קול חוזרת על דברי החלום ובמדויק את דברי דניאל: "וְעִם חַיַּת הַשָּׂדֶה יִהְיֶה מְדוֹרְךָ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּ" (ביאור:דניאל ד כב).

נאמר שיאכילו את המלך ולא שהוא יצטרך למצוא לעצמו אוכל. לפחות יטפלו וישמרו עליו.
נאמר שהוא יאכל עשב. לא נאמר שהוא יאכל קש ותבן. עשב כולל את כל צמחי הגינה: ירקות ופירות הגינה.
ייתכן שנבוכדנצר יקבל מחלת מעיים, ורק אוכל צמחוני יתן לו הקלה.

וְשִׁבְעָה מוֹעֲדִים יַחְלְפוּ עָלֶיךָ עַד שֶׁתֵּדַעעריכה

סביר שמדובר בחודשים, ירחים. שבעה שבועות זה זמן קצר מדי, שבע שנים אדם כבר יכול למות או להתרגל למצבו ולשכוח מסיכויים להגאל.

לא ברור למה אלוהים הוסיף את התנאי "עַד שֶׁתֵּדַע". נבוכדנצר היה יכול להבין את צרותיו אחרי יום אחד, ומיד להכיר בגדולת אלוהים.

המטרה לא היתה רק לחנך את המלך. המטרה היתה לחנך את כל העם, ואת כל המלכים האחרים, כולל את אלו שיבואו בעתיד.
כשם שאלוהים הקשה את לבבו של פרעה, ככתוב: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ז ג), כך גם עכשו, נבוכדנצר רשאי להכנע רק אחרי שבע מועדים. לפי הכתוב נבוכדנצר לא נכנע אלא מקץ "יְרָחִים שְׁנֵים עָשָׂר" (ביאור:דניאל ד כו), וחמשת הירחים הנוספים היו בעקשנותו.

כִּי שׁוֹלֵט עֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ, וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה יִתְּנֶנָּהעריכה

אלוהים רצה שבני האדם והמלכים יבינו מי השולט העליון, היחיד, והבלעדי.

כל אדם מצליח חייב להבין שהוא חייב להודות לאלוהים, ולעשות כדרך אלוהים "צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), וכך, לו ולכל עמו, יהיה טוב.