קטגוריה:דברים כה ו
נוסח המקרא
והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל
וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
וְ/הָיָ֗ה הַ/בְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖י/ו הַ/מֵּ֑ת וְ/לֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖/וֹ מִ/יִּשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בּוּכְרָא דִּתְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַּאֲחוּהִי מוֹתָנָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל׃ |
ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בּוּכְרָא דְתוֹלִיד יְקוּם בְּאַחְסַנְתָּא עַל שׁוּם אָחוֹי שְׁכִיבָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְרָאֵל: |
רש"י
"אשר תלד" - פרט לאילונית שאינה יולדת
"יקום על שם אחיו" - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו
"ולא ימחה שמו" - (שם כד) פרט לאשת סריס ששמו מחוי
[יג] אשר תלד פרט לאילונית. וכך פירושו, ואיזה אשה ייבם - אותה שהיא ראויה שתלד, לאפוקי אינה ראויה שתלד, פטורה מן החליצה ומן הייבום (יבמות דף עט:):
[יד] יקום על שם אחיו זה שייבם יטול נחלת המת בנכסי אביו. אבל לא לקרוא לו שם כשם המת, שאם היה שמו יוחנן קורין לו יוחנן, זה אינו, דכן ילפינן מגזרה שוה, דכתיב כאן "יקום על שם אחיו המת", ונאמר להלן (ר' בראשית מח, ו) "על שם אחיהם יקראו בנחלתן", מה להלן לנחלה קאמר, אף כאן לנחלה קאמר. ואם תאמר, השתא נמי דדרשינן לנחלה, שמא הכי פירושו, והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחי אביו, דהרי הכתוב בא לומר שיטול הבן נכסי אחי אביו, ומאי "יקום על שם אחיו". ואם תאמר, אם כן בלא גזרה שוה נמי, האיך סלקא דעתך דקרא אתא שאם שמו יוחנן קורא לו שמו יוחנן, אם כן הוי למכתב 'יקום על שם אחי אביו'. ואי ליבם מזהיר רחמנא, הוי למכתב 'יקום על שם אחיך'. כבר תרצו זה בגמרא (יבמות דף כד.) דהוה אמינא דלבית דין אזהר רחמנא שהם יאמרו ליבם שהבכור אשר תלד יקום על שם אחיו. אבל השתא דקרא אתא לנחלה, ליכא למימר דרחמנא לבית דין אזהר שהם יאמרו ליבם דיקום הבכור אשר תלד לנחלה, דיבם אינו מנחיל, רק בית דין מנחילין. ובגמרא (שם) פריך, כיון דהאי "והיה הבכור" רוצה לומר שמצוה בגדול ליבם, אימא היכא דאיכא בכור תתקיים מצות יבום, היכא דליכא בכור לא תתקיים מצות יבום כלל. ומתרץ, אם כן אשת אחיו דלא היה בעולמו דאסר רחמנא למה לי, הא לאו בכור הוא, כיון שלא היה בעולמו כשמת אחיו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר תֵּלֵד – פְּרָט לְאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת (שם ושם).
יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו – זֶה שֶׁיִּבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, יִטֹּל נַחֲלַת הַמֵּת בְּנִכְסֵי אָבִיו (שם ושם).
וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ – פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי (יבמות שם).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה הבכור אשר תלד . יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור ? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.
אשר תלד . פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.
יקום על שם אחיו . (ולא על שם אחי אביו.) [ לנחלה . נאמר כאן " שם אחיו ", ונאמר להלן " על שם אחיהם יקראו בנחלתם ". מה " שם " האמור להלן, לנחלה; אף " שם " האמור כאן, לנחלה].
המת . לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל " המת " " המת " ריבה הכתוב.
ולא ימחה שמו מישראל . פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנו.
והיה הבכור אשר תלד . הפסוק הזה, אם כמובנו הפשוט, שהבן הראשון שתלד היבמה יקרא על שם המת; למשל, אם נקרא "ראובן" יקרא הבן "ראובן" - אינו מתקבל על הדעת,
- כי ענין היבום, נאמר גבי ער בכור יהודה. ושם נאמר, שהזרע יהיה לאחיו; ולא שיקרא בשמו, גם לא הזכיר שם בכור. וכן נזכר בכתובים גבי רות, ושם אמר להקים שם המת על נחלתו .
- ב'. שבכ"מ שנאמר " והיה ", יבא או על הדבר המובטח, או על דבר הרגיל. וכאן אולי לא תלד כלל, ואם תלד - אולי נקבה. וגם אולי לא יהיה בכור, כי יתכן שכבר ילדה! ואם הדין הוא רק בבכור, היה לכתוב "אם תלד" או "אשר תלד בכור, יקרא ע"ש אחיו"!
- ג'. שאם מוסב על הבן הנולד, היה לומר "יקום על שם אחי אביו"! ואף שיש ליישב בדוחק כדאיתא בגמ', דהצווי על הב"ד, שיאמר להיבם שיקרא את הבן בשם אחיו; אבל הוא רחוק, שהלא לא נזכר בפסוק זה היבם כלל! ולכל הפחות היה לכתוב "ועל שם אחיו המת, יקום הבכור אשר תלד", שהיה סמוך " שם אחיו המת " ל" ויבמה "!
- ד'. שאם בבן הנולד מדבר, למה הזכיר שני פעמים "יקום על שם אחיו", "ולא ימחה שמו מישראל"! ואף שחז"ל דרשו מזה, "פרט לסריס ששמו מחוי", זאת הוא דרש (ואינו פשט הכתוב) ! וגם היה לכתוב "אשר לא ימחה", שהוא נתינת טעם; ומדאמר " ולא ימחה ", משמע שהוא ענין בפ"ע!
ולכן ההכרח לפרש כדברי חז"ל. אף שאמרו בגמ', שבכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו! רק (אלא ש-) כאן ההלכה עוקר את הפשט, אבל לא את הפשט שהוא על דרך ההגיון. וזה, כי ענין "הקמת שם" מצינו על ב' אופנים -
1. הקמת שם בנחלה. שהנחלה תקרא על שמו, כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם .
2. הקמת שם ע"י הבנים, שהבנים נקראו על שמו. כדמצינו בבנות צלפחד, שאמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו , שאין פי' על הנחלה, שלא יקרא על שם אביהם; דא"כ, היה כתוב "למה יגרע שם אבינו מנחלתו"! אלא הפי' הוא כך, למה נגרע אנחנו, אשר אנו שם אבינו, בשביל שאנו זרעו; מתוך משפחתו תנה לנו אחוזה, בתוך אחי אבינו.
ואחרי שמצינו ב' עניני הקמת שם, וזכר ב' פעמים בפסוק א', יורה על שניהם. בזרעו - כמו גבי יהודה, ובנחלה - כמו גבי רות. והמייבם, הוא "הקם על שם המת בנחלתו", ולא הבן אשר יולד. כמו שנאמר שם, " ביום קנותך השדה גם אשת המת קנית ; וכדפי' רש"י, מפני שאשת המת נכנסת ויוצאת בנחלת המת, ותזכר הנחלה ע"ש המת.
ועתה נבא לבאר הכתובים. כי מליצת הכתוב כך היא - אחרי שאמר הכתוב מצות היבום, ובאר לנו התועלת שיוצא מזה; ואמר כי ע"י היבם, שהוא בענין הזה כבכור שיורש את נחלתו, וע"י היבמה שראויה להוליד בנים מהיבם, יהיו שני הקמות:
- הקמת שם בנחלה, שזה נקרא "הקמת שם אחיו", כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם .
- וגם הקמת שם ע"י זרעו, שיקרא "הקמת שם בישראל". שע"ז אמר קודם, להקים שם אחיו בישראל (שהוא ענין רוחני וע' ברמב"ן ורבינו בחיי).
וכה יתפרש הכתוב " והיה הבכור " - ר"ל ע"י הבכור שהוא היבם; שכנה אותו "בכור", מפני כמה דינים כדאיתא בגמ'. " אשר תלד " - ר"ל וע"י אשר תלד; היא היבמה, וכנה אותה בשם " אשר תלד ", להורות שאם היא אילונית - אינה מתיבמת. ועתה מבאר התועלת שיהיה ע"י היבם, שקראו הכתוב בכור - " יקום על שם אחיו המת ", שפי' הקמת שם בנחלה. והתועלת שיהיה ע"י היבמה - " ולא ימחה שמו מישראל ", שהוא הקמת שם בזרע כנ"ל.
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ולא ימחה שמו מישראל
(דברים כה ו): "וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל"
כשאדם נפטר בלי בנים, אחיו צריך לשאת את אלמנתו, והבן הבכור אשר תלד לו האלמנה יקום על שם אחיו המת, וכך לא יימחה (יימחק) שמו של האח המת מישראל.
מה משמעות הביטוי יקום על שם-? ואיך הוא יביא לכך שלא יימחה שמו מישראל?
1. המשמעות הפשוטה היא, שהבן ייקרא על שם האח שנפטר (רשב"ם) .
- אולם, בפרשות אחרות הקשורות לייבום, כגון בפרשת ער ואונן, ובמגילת רות, לא ראינו שקראו לבן על-שם האח הנפטר.
2. חכמי המשנה והתלמוד פירשו, שהבן יירש את נחלתו של הנפטר: "יקום על שם אחיו - לנחלה. נאמר כאן שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם. מה שם האמור להלן, לנחלה; אף שם האמור כאן, לנחלה" ( ספרי ) , "יקום על שם אחיו - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו" ( רש"י ) , "והיה הבכור אשר תלד - לפי הפשט, הבן הבכור יירש חלק המת... ומפני זה, קרוב היה הדבר שלא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו, כדי שתישאר בלא בנים, והוא (עם שאר אחיו אם יש לו אחים) יהיה היורש ובניו אחריו, ולכך קנסה אותו התורה בביזיון, שיהיה הוא וצאצאיו נקראים בית חלוץ הנעל" ( שד"ל ) , "וִיהֵי בּוּכְרָא דְתוֹלִיד יְקוּם בְּאַחְסַנְתָּא עַל שׁוּם אָחוֹי שְׁכִיבָא, וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְרָאֵל" (תרגום ירושלמי) .
פירוש זה מסתמך על פסוקים דומים:
- הפסוק הנוסף (היחיד) שבו נזכר הביטוי "על שם אח-", (בראשית מח ו): "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם".
- גם חלוקת הנחלות הראשונה של ארץ ישראל קשורה לשם, (במדבר כו נג): "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת"( פירוט ).
3. ויש שפירשו, שהכוונה למצוות פריה ורביה: "וְלא-יִמָּחֶה שְׁמו מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁיִּהְיֶה הַוָּלָד נֶחֱשָׁב אֵצֶל ה' יִתְעַלֶּה קִיּוּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לַמֵּת, שֶׁהֲרֵי נולַד עַל-יְדֵי קִדּוּשָׁיו שֶׁל מֵת, וְאֵין הַיָּבָם צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ קִדּוּשִׁין אֲחֵרִים. וְזֶה מָאַס אונֵן בְּשִׂנְאָתו אֶת אָחִיו, וּבִזָּה, וְקָצַף הָאֵל יִתְבָּרַךְ עָלָיו קֶצֶף" ( ספורנו ) . פירוש זה מסתמך על סיפור דומה, שבו נזכר ייבום אבל לא נזכר שם:
- (בראשית לח ח): "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן: בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ, וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו": "יָדַע שֶׁלּא יִהְיֶה הוּא לְבַדּו הַזּוכֶה בְּכָל אותָהּ הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי בְּקִדּוּשֵׁי אָחִיו יְקַיֵּם הַזֶּרַע, וְנִמְצָא שֶׁאָחִיו זוכֶה בְּמִקְצָתָהּ. לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. שֶׁלּא יִזְכֶּה אָחִיו עַל יָדו שֶׁיֻּשַּׂג הַתַּכְלִית הַמְּכֻוָּן בְּקִדּוּשָׁיו." ( ספורנו ) .
4. ויש שפירשו, שהכוונה לקיום ממשי של האח המת בבנה של אלמנתו: "הכתוב הזה, על דרך האמת, הבטחה, והנה הוא כפשוטו" ( רמב"ן ) - הפסוק מבטיח, שהאח ימשיך להתקיים, דרך הבן שייוולד: "הענין סוד גדול מסודות התורה בתולדת האדם, ונכר הוא לעיני רואים אשר נתן להם השם עינים לראות ואזנים לשמוע. והיו החכמים הקדמונים קודם התורה יודעים כי יש תועלת גדולה ביבום האח..." ( רמב"ן על בראשית לח ח ) . הכוונה להמשכיות של הגֵנים (ראו: מצוות גנטיות ), או המשכיות של הנשמה: "והאי איהו רזא דגלגול" ( זוהר במדבר פינחס רטו ב ) .
מקורות ופירושים נוספים
"מעשה ברבי אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר", ששמע יהודי מזכיר שם רשע מישראל ומוסיף "ימח שמו וזכרו". פנה אליו רבי אברהם ושאלו: "היודע אתה מה הדין בישראל משמד שמת בלא בנים?" שתק הלה. המשיך הרבי: "הנה הטור ושלחן ערוך פוסקים, שמומר שמת בלא בנים, אשתו חיבת בחליצה (אבן העזר קנז, ה), וחליצה הרי היא במקום יבום, ובמצוה זו אומרת התורה: ’יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל’ (דברים כה, ו). ועתה הגע בעצמך: הנה התורה אומרת ’ולא ימחה’, ואלו אתה - הפקח הגדול - פוסק ’ימח שמו’?! אתמהא!". (סה"ת ח"ה)" ( הרב אריה קרן ) .
""והיה הבכור" - גדול האחים הוא מייבם אותה "אשר תלד" - פרט לאילונית שאינה יולדת "יקום על שם אחיו" - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו "ולא ימחה שמו" - (שם כד) פרט לאשת סריס ששמו מחוי " ( רש"י )
""וטעם והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת" - איננו כפשוטו שיקראו הבן הראשון בשם המת ראובן או שמעון כמוהו שהרי בבעז נאמר כן ( רות ד י ) ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו ולא קראו אותו מחלון אבל הכתוב הזה על דרך האמת הבטחה והנה הוא כפשוטו וסמכו בו רבותינו (ספרי קנו יבמות כד) מדרש שיהא גדול האחים מיבם ושהאילונית אינה מתיבמת וכן אשת הסריס ששמו מחוי וזה כולו אסמכתא כי האילונית ואשת הסריס מגופיה דקרא נפקי" ( רמב"ן )
"והיה הבכור אשר תלד. יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור ? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.
אשר תלד. פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.
יקום על שם אחיו. (ולא על שם אחי אביו.) [ לנחלה. נאמר כאן " שם אחיו ", ונאמר להלן " על שם אחיהם יקראו בנחלתם ". מה " שם " האמור להלן, לנחלה; אף " שם " האמור כאן, לנחלה].
המת. לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל " המת " " המת " ריבה הכתוב.
ולא ימחה שמו מישראל. פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.
" ( ספרי )
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנו.
והיה הבכור אשר תלד. הפסוק הזה, אם כמובנו הפשוט, שהבן הראשון שתלד היבמה יקרא על שם המת; למשל, אם נקרא "ראובן" יקרא הבן "ראובן" - אינו מתקבל על הדעת,
- כי ענין היבום, נאמר גבי ער בכור יהודה. ושם נאמר, שהזרע יהיה לאחיו; ולא שיקרא בשמו, גם לא הזכיר שם בכור. וכן נזכר בכתובים גבי רות, ושם אמר להקים שם המת על נחלתו.
- ב'. שבכ"מ שנאמר " והיה ", יבא או על הדבר המובטח, או על דבר הרגיל. וכאן אולי לא תלד כלל, ואם תלד - אולי נקבה. וגם אולי לא יהיה בכור, כי יתכן שכבר ילדה! ואם הדין הוא רק בבכור, היה לכתוב "אם תלד" או "אשר תלד בכור, יקרא ע"ש אחיו"!
- ג'. שאם מוסב על הבן הנולד, היה לומר "יקום על שם אחי אביו"! ואף שיש ליישב בדוחק כדאיתא בגמ', דהצווי על הב"ד, שיאמר להיבם שיקרא את הבן בשם אחיו; אבל הוא רחוק, שהלא לא נזכר בפסוק זה היבם כלל! ולכל הפחות היה לכתוב "ועל שם אחיו המת, יקום הבכור אשר תלד", שהיה סמוך " שם אחיו המת " ל" ויבמה "!
- ד'. שאם בבן הנולד מדבר, למה הזכיר שני פעמים "יקום על שם אחיו", "ולא ימחה שמו מישראל"! ואף שחז"ל דרשו מזה, "פרט לסריס ששמו מחוי", זאת הוא דרש (ואינו פשט הכתוב)! וגם היה לכתוב "אשר לא ימחה", שהוא נתינת טעם; ומדאמר " ולא ימחה ", משמע שהוא ענין בפ"ע!
ולכן ההכרח לפרש כדברי חז"ל. אף שאמרו בגמ', שבכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו! רק (אלא ש-) כאן ההלכה עוקר את הפשט, אבל לא את הפשט שהוא על דרך ההגיון. וזה, כי ענין "הקמת שם" מצינו על ב' אופנים -
1. הקמת שם בנחלה. שהנחלה תקרא על שמו, כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם.
2. הקמת שם ע"י הבנים, שהבנים נקראו על שמו. כדמצינו בבנות צלפחד, שאמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו, שאין פי' על הנחלה, שלא יקרא על שם אביהם; דא"כ, היה כתוב "למה יגרע שם אבינו מנחלתו"! אלא הפי' הוא כך, למה נגרע אנחנו, אשר אנו שם אבינו, בשביל שאנו זרעו; מתוך משפחתו תנה לנו אחוזה, בתוך אחי אבינו.
ואחרי שמצינו ב' עניני הקמת שם, וזכר ב' פעמים בפסוק א', יורה על שניהם. בזרעו - כמו גבי יהודה, ובנחלה - כמו גבי רות. והמייבם, הוא "הקם על שם המת בנחלתו", ולא הבן אשר יולד. כמו שנאמר שם, "ביום קנותך השדה גם אשת המת קנית ; וכדפי' רש"י, מפני שאשת המת נכנסת ויוצאת בנחלת המת, ותזכר הנחלה ע"ש המת.
ועתה נבא לבאר הכתובים. כי מליצת הכתוב כך היא - אחרי שאמר הכתוב מצות היבום, ובאר לנו התועלת שיוצא מזה; ואמר כי ע"י היבם, שהוא בענין הזה כבכור שיורש את נחלתו, וע"י היבמה שראויה להוליד בנים מהיבם, יהיו שני הקמות:
- הקמת שם בנחלה, שזה נקרא "הקמת שם אחיו", כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם.
- וגם הקמת שם ע"י זרעו, שיקרא "הקמת שם בישראל". שע"ז אמר קודם, להקים שם אחיו בישראל (שהוא ענין רוחני וע' ברמב"ן ורבינו בחיי).
וכה יתפרש הכתוב " והיה הבכור" - ר"ל ע"י הבכור שהוא היבם; שכנה אותו "בכור", מפני כמה דינים כדאיתא בגמ'. "אשר תלד" - ר"ל וע"י אשר תלד; היא היבמה, וכנה אותה בשם " אשר תלד ", להורות שאם היא אילונית - אינה מתיבמת. ועתה מבאר התועלת שיהיה ע"י היבם, שקראו הכתוב בכור - "יקום על שם אחיו המת ", שפי' הקמת שם בנחלה. והתועלת שיהיה ע"י היבמה - "ולא ימחה שמו מישראל ", שהוא הקמת שם בזרע כנ"ל.
מאמרים מאתר ויקיטקסט:
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
- מצוות חליצה ויבום - שאלות ותשובות : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל. 7. ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה: מאן יבמי הקים לאחיו שם בישראל לא ... ( cache )
- דברים, פרשת כי תצא, תשנ"ז, פרופ' דב לנדאו : הפסוק אומר " והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת", הוא משתמש בפועל ההצרכה הראוי ל-"נחלה" לביטוי "שם" ומרמז בזה בעזרת מנהגי הלשון על הקשר בין "שם" ל-"נחלה". ( cache )
- רבי משה בן נחמן : ולא מצאו מדרש שהוא עיקרי במצוות מוציא מקרא מידי פשוטו, זולתי הנדרש ב" והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת" (דברים כה, ו) כמו שהזכירו במסכת יבמות (כד.)(6). אשתשר כי אין ... ( cache )
- ביאור:סוד היבום – ויקיטקסט : 2 נובמבר 2009 ... וז"ל הפסוק (שם) "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל" מבאר המלבי"ם שבייבום יש שני דברים. א. הקמת שם המת בנחלה. וזהו " והיה ... ( cache )
- בכור לאם ובכור לאב במקרא: בכור לאם במקרא : נאמר שם, שתכלית נישואי האלמנה עם היבם היא: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת" (דברים כ"ה, ו). הזכרת הבכור בייחס לאשה באה משום שמטרת הדין היא: הקמת שם וזרע ... ( cache )
- לחץ לצפיה/שמיעה - ישיבת שיח יצחק : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל.[16]. כך תוסבר הכפילות בפסוקים: "ויקם שדה עפרון... לאברהם למקנה..." – תחילה קם השדה לאברהם עצמו, אולי הוא ... ( cache )
- עלה למגילת רות : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". ובפעם השלישית מופיע היבום אמנם בכינוי של גאולה, אך עם מהות שווה, וזהו במגילת רות. "אם תגאל גאל ואם לא יגאל ... ( cache )
- יבום מופיע בפרויקט השו"ת המקוון – מאגר ספרות תורנית ושו"ת | Responsa : נאמר כאן יבום ונאמר בתמר יבום מה להלן אשת אחיו אף כאן אשת אחיו: והיה הבכור אשר תלד. ואם אינה יולדת מהו אשר תלד. אלא הבכור זה היבם. מלמד שהיבום מצוה בגדול ליבם. לא רצה ... ( cache )
- רשב"ם - חלק ב - בית המדרש הוירטואלי : כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל. ( cache )
- יבום : והיה הבכור אשר תלד, יכול אם היה שמו יוסי יקרא שמו יוסי, תלמוד לומר על שם אחיו, מכל מקום, אם כן למה נאמר והיה הבכור, מלמד שמצוה על הגדול ליבם... אשר תלד, פרט לאיילונית ... ( cache )
- ספר החינוך - תקצח. מצות יבום. : ... פרט לסריס חמה ואנדרוגינס, ששמם מחוי הוא, הואיל ואינם ראויים לילד מתחלת בריתן הרי הן כמין בפני עצמו, ונאמר והיה הבכור אשר תלד פרט לאילונית, שאינה ראויה לילד מתחלת בריתה ... ( cache )
- ראב"ע - חלק ג - בית המדרש הוירטואלי : וכן " והיה הבכור אשר תלד" (דברים, כ"ה, ו) הוא כמשמעו, גם היה להם קבלה (יבמות כד.) כי הגדול באחים הוא המיבם, ודרשו זה הפסוק לזכר ולאסמכתא.[10] וכן "לעם נכרי" (שמות, כ"א, ח), ... ( cache )
- אישות ומשפחה - ייבום : ... אחים יחדו, ומת אחד מהם, ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל. ( cache )
- חליצת הנעל במקרא : והיה הבכור אשר תלד.,. יקום על שם אחיו המת.,. יולא. ימחה שמו מישראל. ואם לא יחפוץ. האיש לקחת. את יבמתו.,. ועלתה יבמתו השערה א. ל הזקנים ואמרה.: מאן יבמי להקים לאחיו ... ( cache )
- ייבום וחליצה, מתוך יהדות - מושגים וכתבים - אנציקלופדיה ynet : מהפסוק " והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא יימחה שמו מישראל" למדו שהיבם זוכה בנחלת הנפטר ובכך מקיים את שמו, ונדחתה משמעותו הפשוטה של הפסוק שהבן הנולד ...
- מבוא נושאה של עבודה זו הוא חוק הייבום. הייבום היה מנהג חברתי שרווח בקרב... : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל" (דברים כה' 5-6): כאשר ישנם מספר אחים יחדיו והנשוי מביניהם מת בלא שהספיק להעמיד צאצאים.הסיטואציה ... ( cache )
- שם לילד - שאל את הרב |שאלות ותשובות | שאלות בהלכה : הפסוק: "והיה הבכור אשר תלד יקום ע"ש אחיו המת", אינו כפשוטו, אלא שעיקר מצוות יבום שייכת לאח הבכור והוא יקום ע"ש אחיו המת, ואין צורך לקרוא על שמו. עיין שם, וכן פסק מרן בש"ע ... ( cache )
- 1 : מי שמת והניח אחים רבים מצוה על הגדול לייבם או לחלוץ שנאמר והיה הבכור אשר תלד וגו' מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בבכור שבאחין כלומר גדול האחין יקום על שם אחיו המת וזה ... ( cache )
- מכירת יוסף ונשיאת בת שועה(3) - הרב שמעון - תנועה לתורה מנהיגה : אנו רואים שמצד אחד, הייתה לאונן הכרה ברורה שאותו בן שיצא ממנו, לא יחשב כבן שלו, למרות שאנו רואים בציווי התורה בעניין היבום בדברים כ"ה ו': "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו ... ( cache )
- קולך - פורום נשים דתיות - מהפכות מתחילות מלמטה - על פרשת פינחס : 1 יולי 2010 ... והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ה-ו). חשיבות הירושה אם כן, אינה לצורך קיום אישי וכלכלי, שהרי לא היה צורך בכך ... ( cache )
- ייבום וגאולה במגילת רות / יהודה איזנברג : "כי ישבו אחים יחדו, ומת אחד מהם, ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, יבמה יבוא עליה, ולקחה לו לאשה ויבמה. והיה הבכור אשר תלד, יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו ... ( cache )
- לימוד יומי limudyomi, דברי תורה לפרשת קדושים : ... שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו לגמרי חוץ מפסוק אחד (שהוא- והיה הבכור אשר תלד וגו`, בדברים כ"ה, ו`). ואם כן מוכח שאת הפסוק לפני עיוור וגו` אין להוציא מפשוטו. ( cache )
- פירוש המכבי - דברים:: דברים פרק כה : (ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא יִמָחֶה שמו מישראל. הדין של יבום בא להבטיח שהיהודי הזה לא ילך לאיבוד, שהרי כאשר אין לו זרע, נפסקת שרשרת ההמשכיות שלו, ... ( cache )
- Perek 2 - פרק ב - Yibbum vaChalitsah : מי שמת והניח אחים רבים מצוה על הגדול לייבם או לחלוץ שנאמר והיה הבכור אשר תלד. מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בבכור שבאחין כלומר גדול האחין יקום על שם אחיו המת. ( cache )
- על מעמד האישה ביהדות ו – ויקיטקסט : 24 פברואר 2009 ... והיה, הבכור אשר תלד, יקום, על-שם אחיו המת, ולא-ימחה שמו, מישראל. ואם-לא יחפוץ האיש, לקחת את-יבמתו, ועלתה יבמתו השערה אל-הזקנים, ואמרה מאן יבמי ... ( cache )
- פתרון בחינת הבגרות בתנך - יחידה 5 קיץ 2009 : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא יימחה שמו מישראל. ".)2(. העניינים.: •. "ועלתה יבימתו השערה אל הזקנים. - ". לאלמנה יש זכות להציג את ענייניה. בפני השופטים ... ( cache )
- לינק ישיר - בחדרי חרדים : בזוהר עצמו, הנושא מופיע לפחות פעמיים ("אליהו הוא פנחס"; "והיה הבכור אשר תלד "). 6. תוכנו של הספר עומד בסתירה להלכה. במיוחד, לפי הפרשנות הרגילה של איסורי עבודה זרה, יש כאן ... ( cache )
- 1 2 Receipt : "והיה הבכור אשר תלד יקום על. שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". חתימות הרבנים: רבי " אבא אלבאז ס"ט", רבי "מכלוף. אליהו אדאהן סלי"ט" ]=סימנא ליה טב, יהא לו סימן. טוב[.
- ביאור:מגדל בבל - קריאה סמלית – ויקיטקסט : 4 מאי 2011 ... דברים כה ו: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". וזו אף קללת הרשע –. תהלים מא ו: "אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו" ... ( cache )
- מחברת קורס מצטברת - אלדד פרקש : דברים כ"ה " והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת" ההלכה בברייתא ביבמות כד. מסבירה בדרך שונה מהפשט: בכור- הוא בכור האחים. אשר תלד- פרט לאילונית. יקום על שם אחיו- ... ( cache )
- שאלות חזרה הלכות יבום וחליצה פרק א': - Master Torah : מה נלמד ממה שנאמר ביבום " והיה הבכור אשר תלד "? 331.) בפשטות על מה נאמר הפסוק " והיה. הבכור אשר תלד. יקום על שם אחיו המת"? 332.) מפי השמועה על מה נאמר הפסוק "והיה ...
- מחברת קורס מצטברת - אנונימי - עולם המשפט : ההלכה נוגעת למה שנאמר בתורה שאם אין למת בן, "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת". פשוטו של מקרא, שהבן הבכור שיולד לאשת המת וליבם, יהיה שמו כשם המת. רבא מסביר ... ( cache )
- תמר אשת יהודה / משה עמנואלי : "והיה הבכור אשר תלד, יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל". חוק הייבום בא להבטיח לא רק את זכויות הבעל, הוא דואג גם לאישה. אם היא מתאלמנת והיא חשוכת ילדים, ייווצר ... ( cache )
- יבמות : אוצר הכבוד, כד ע"א והיה הבכור אשר תלד. משך חכמה ויקרא פ' כא פס' ז, כד ע"א חלוצה אסורה לכהן מדרבנן. פירוש המכבי דברים עמ' קיח, כד ע"א לא צריכים לקרוא ע"ש המת. משך חכמה ... ( cache )
- more "והיה הבכור אשר תלד " :
- האם היו נשים יורשות בתנ"ך? (תמר אלטמן - קולך : "כי ישבו אחים יחדו, ומת אחד מהם, ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה, לאיש זר, יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאישה ויבמה, הבכור אשר תלד, יקום על שם אחיו ולא ימחה שמו מישראל, ואם ... ( cache )
- כל הפרק - רמב"ן על בראשית לח – ויקיטקסט : 7 אוקטובר 2012 ... "ויבם אותה והקם זרע לאחיך" - הבן יקרא על שם המת לשון רש"י ואין זה אמת כי במצות התורה נאמר גם כן (דברים כה ו) יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל ... ( cache )
- ביבליוגרפיה - מקור חיים : תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד א- יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר: לנחלה, או אינו ... נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן ... ( cache )
- שיחת משתמש:עזר – ויקיפדיה : וקשה, מה צריך לפסוק, הרי אפשר לפוטרה מיבום מאותו טעם שפוטרים סריס ליבום - מכיון ש" יקום על שם אחיו " אמר רחמנא, - ביאה שתהא ראויה להקמת שם בעינן, וכמובא בפירוט בתוס' ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- להקים שם המת על נחלתו : והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל. ז. ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא ... ( cache )
- רות: חוק ומנהג : כמו כן חרדים שני הכתובים להקמת שם לנפטרים: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל... מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל" (דב' כה, ו-ז) – "וגם את רות ... ( cache )
- פרשת וישב - יהודה ותמר - גיליונות נחמה ליבוביץ : ואין זה אמת, כי מצות התורה נאמר גם כן (דברים כ"ה ו') "יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". ואין היבם מצווה לקרוא לבנו כשם אחיו המת; ואמר בבועז (רות ד' י') "וגם את רות ... ( cache )
- Fonction du l : דברים כה ו. (. יקום על שם אחיו המת ו. לא ימחה שמו מישראל ואין היבם מצווה לקרא לבנו כשם אחיו. המת ואמר בבועז וגם את רות המואביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על ... ( cache )
- אח אחות : ודרך הכתוב לייחס על גדול האחים, כמו ואחות לוטן תמנע. (שמות טו כ). יקום על שם אחיו המת -...ועל דרך הפשט, שישאר הממון בבית המת ולא ימשל זר בו ובאשתו, והאח רוצה יותר שאחיו ... ( cache )
- ויקרא לה נבח בשמו - אוניברסיטת בר-אילן : הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל" (דב' כה ... ת"ר יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר: לנחלה, או אינו אלא ... נאמר כאן יקום על שם אחיו, (6)קורין אותו יוחנן. ( cache )
- רמב"ן פרשת וישב בראשית פרק לז פסוק א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ... : ואין זה אמת, כי במצות התורה נאמר גם כן (דברים כה ו) יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל, ואין היבם מצווה לקרא לבנו כשם אחיו המת, ואמר בבועז וגם את רות המואביה אשת ... ( cache )
- יבום וחליצה : ואחי הנפטר - היבם - חיב למלאה כדי ש הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל(דברים כה ו). אם סרב האח לשאת את היבמה (גיסתו) לאשה, קראו זקני העיר ... ( cache )
- בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - גירסת html של - 41yibum.rtf : (ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל. (ז) ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו, ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים, ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם ... ( cache )
- פרשנות החוק בספרות לא משפטית : כמו כן חרדים שני הכתובים להקמת שם לנפטרים: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל... מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל" (דב' כה, ו-ז) – "וגם את רות ... ( cache )
- דף קשר מספר 47 - פרשת נשא : במקרה השלישי, של בעז ורות, לא מופיע הביטוי ייבום, אבל מופיע - "להקים שם המת על נחלתו" כפי שבפרשת ייבום כתוב " יקום על שם אחיו המת". הייבום בכל שלושת המקרים הוא אם כן ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - גזרה שווה; : בדין יבום נאמר: "יקום על שם אחיו המת". ולומדים בגזירה שווה – יקום לנחלה. אתה אומר לנחלה, או אינו אלא כפשוטו, לשם ממש, שיקרא בשם אחיו: ראובן או יוסף? נאמר כאן " יקום על שם ... ( cache )
- [יבמות פרק טו – ויקיטקסט - ויקיטקסט - Wikisource] : 4 אוקטובר 2012 ... גמ' אמר רב חסדא נתייבמה יבמה נכנס לנחלה על פיה הם דרשו מדרש כתובה אנו לא נדרוש מדרש תורה (דברים כה, ו) יקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם אמר רב נחמן ... ( cache )
- דעות : מצוות חליצה קשורה עם מצוות ייבום. אישה שמת בעלה כשאין לו בן, זקוקה ליבם, היא קשורה לאחי בעלה המת כדי שהבן הראשון שיוולד לה מאחי בעלה ' יקום על שם אחיו המת'. ( cache )
- כי תצא קריאת התורה - פרשת עם רש"י : יקום על שם אחיו: זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו: ולא ימחה שמו: פרט לאשת סריס ששמו מחוי: ז. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ ... ( cache )
- more "יקום על שם אחיו " :
- בראשית פרק לח - בשבילי התנ"ך : ואין זה אמת, כי במצות התורה נאמר גם כן (דברים כה ו): יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל, ואין היבם מצווה לקרא לבנו כשם אחיו המת, ואמר בבועז וגם את רות המואביה אשת ... ( cache )
- סוד העיבור והגלגול : "ואין זה אמת כי במצות התורה נאמר גם כן (דברים כה', ו') 'יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל' ואין היבם מצווה לקרא לבנו כשם אחיו המת, ואמר בבועז וגם את רות המואביה אשת ... ( cache )
- קישור - גשר מפעלים חינוכיים : כשמת אדם ללא בנים, כלומר, כשהבכור הביולוגי אינו מצוי, אזי הבכור הנולד ליְבָמָה נושא את שם בעלה המת ולא את שם אביו מולידו ("יקום על שם אחיו המת ולא יִמָּחֶה שמו מישראל"). ( cache )
- פרשת במדבר - חלק א : ... שמומר שמת בלא בנים, אשתו חיבת בחליצה (אבן העזר קנז, ה), וחליצה הרי היא במקום יבום, ובמצוה זו אומרת התורה: 'יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל' (דברים כה, ו). ( cache )
- מעמד האישה ביהדות/ הושע יעקבי - תרגום : 12 ספטמבר 2007 ... והיה, הבכור אשר תלד, יקום, על-שם אחיו המת, ולא-ימחה שמו, מישראל. ואם-לא יחפוץ האיש, לקחת את-יבמתו, ועלתה יבמתו השערה אל-הזקנים, ואמרה מאן יבמי ... ( cache )
- ביאור:רות ד – ויקיטקסט : 23 מאי 2012 ... וז"ל הפסוק (שם) "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת, ולא ימחה שמו מישראל" מבאר המלבי"ם שבייבום יש שני דברים. א. הקמת שם המת בנחלה. וזהו "והיה ... ( cache )
- לשונות 'קנין' ו'גאולה' במגילת רות והנובע מהן / מ. טרופר : "להקים את שם המת ולא ימחה שמו מישראל". וכן כותב גם ג"ח כהן בחוברתו ע' 33. מתוך ההבדל הנוסף הראשון שבין גאולה לייבום - הבדל שבמטרות - מגיע פרופ' סגל גם להבדל ... ( cache )
- למשמעותו החברתית של בכור במקרא: בכור אב : כשמת אדם ללא בנים, כלומר, כשהבכור הביולוגי אינו מצוי, אזי הבכור הנולד ליבמה נושא את שם בעלה המת ולא את שם אביו מולידו ("יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל")35. ( cache )
- בראשית פרק לח - דעת : כוונת היבום הריהי להקים שם המת בישראל: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו (של היבם) המת ולא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ו). בנדון שלנו, מכיון שהמתים היו שניים, היו צריכים ... ( cache )
- more "המת ולא ימחה שמו " :
- סיכום שמואל ב יד : כלומר במיתת הבן האחרון ימחה שם בעלה, הרי כתוב: "ולא ימחה שמו מישראל" (דב' כה ו). מה מבקשת האלמנה מאת המלך? שיצווה על גואלי הדם שלא יתנקשו בחיי בנה, כי אם יהרגו גם את ... ( cache )
- האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות ישראליות קדומות - בית המדרש הוירטואלי : ... מצוות היובל והגאולה נועדה להבטיח שנחלת הארץ לא תאבד ממי שהיא לו נחלת אבותיו וירושת בניו, ומצוות הייבום נועדה להעמיד זרע גם למי שמת בלא בנים, "ולא ימחה שמו מישראל ". ( cache )
- 3,4,5, יחידות לימוד : אחת ממטרות הייבום לפי פס' 6-9 לשמור את שם הבעל " ולא ימחה שמו מישראל "(6) (3 נקודות). 2. שמירה על זכויות האישה והגנה על כבודה: - הזכות להישאר בנחלת המשפחה דרך הייבום ... ( cache )
- תלמידי הגר"א, השבתאות והנקודה היהודית - האוניברסיטה העברית בירושלים : [58] ומתהפך זה העבירה שעשה [הראשון] למצוה לזה השני, ושורש קיום המצוה נעשה ע"י זה הראשון, ולא ימחה שמו מישראל.[59]. בקטע הקודם, שעליו דילגנו, מגדיר רמ"מ את המשיח ואת דרך ... ( cache )
- בראשית, פרשת פינחס, תשנ"ח, ד"ר אברהם צימלס : המת על נחלתו, "ולא ימחה שמו מישראל" (ו), ופוטר את אמו מייבום ויורש את אביו, אף דין הבת צריך להיות כן. "דרשניות הן - שהיו אומרות אילו היה לו בן לא דברנו... צדקניות הן - שלא נישאו ... ( cache )
- משפחה - מעשה שהיה לפרשת כי תצא : 28 דצמבר 2002 ... " ולא ימחה שמו מישראל" (כ"ה, ו) אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי אברהם מסוכצו'וב, פלט בפני רבו קללת "ימח שמו" על אחד מבני העיירה שסטה מן הדרך. גער בו האדמו"ר ... ( cache )
- אשה עגונה לבלתי היות לאיש : למעשה תמר היתה אשה עגונה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ כי חיכתה היא ליבמה שיקים זרע לאחיו המת בעלה של האלמנה ולא ימחה שמו מישראל כי זו המטרה והמצוה על כן עוגנת האשה ... ( cache )
- more "ולא ימחה שמו מישראל " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-01-13.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כה ו"
קטגוריה זו מכילה את 23 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 23 דפים.