רש"י על דברים כה


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יהיה ריב" - (ספרי) סופם להיות נגשים אל המשפט אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק הוי אומר זו מריבה "והרשיעו את הרשע" - יכול כל המתחייבין בדין לוקין ת"ל והיה אם בן הכות הרשע פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה ומי הוא הלוקה למוד מן הענין לא תחסום שור בדישו לאו שלא נתק לעשה (מכות יג)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והפילו השופט" - מלמד שאין מלקין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה

"לפניו כדי רשעתו" - ולאחריו כדי שתים מכאן אמרו מלקין אותו שתי ידות מלאחריו ושליש מלפניו (מכות כב)

"במספר" - (שם) ואינו נקוד מספר למד שהוא דבוק לומר במספר ארבעים ולא ארבעים שלמים אלא מנין שהוא סוכם ומשלים לארבעים והן ארבעים חסר אחת

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יוסיף" - מכאן אזהרה למכה את חברו "ונקלה אחיך" - כל היום קוראו רשע ומשלקה קראו אחיך

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא תחסם שור בדישו" - (ב"מ צד) דיבר הכתוב בהווה והוא הדין לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא בדבר מאכל אם כן למה נאמר שור להוציא את האדם "בדישו" - (שם פט) יכול יחסמנו מבחוץ ת"ל לא תחסום שור מכל מקום ולמה נאמר דיש לומר לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו (למעשר ולחלה) וגדולו מן הארץ אף כל כיוצא בו יצא החולב והמגבן והמחבץ שאין גדולו מן הארץ יצא הלש והמקטף שנגמרה מלאכתו לחלה יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ישבו אחים יחדו" - (יבמות יז) שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו

"יחדו" - המיוחדים בנחלה פרט לאחיו מן האם

"ובן אין לו" - (שם כב) עיין עליו בן או בת או בן הבן או בת הבן (או בן הבת) או בת הבת

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה הבכור" - גדול האחים הוא מייבם אותה

"אשר תלד" - פרט לאילונית שאינה יולדת

"יקום על שם אחיו" - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו

"ולא ימחה שמו" - (שם כד) פרט לאשת סריס ששמו מחוי

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"השערה" - כתרגומו לתרע בית דינא

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועמד" - בעמידה "ואמר" - (סוטה לב) בלה"ק ואף היא דבריה בלה"ק

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירקה בפניו" - (יבמות קו) על גבי קרקע "אשר לא יבנה" - מכאן למי שחלץ שלא יחזור וייבם דלא כתיב אשר לא בנה אלא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונקרא שמו וגו'" - (שם) מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ינצו אנשים" - (ספרי) סופן לבא לידי מכות כמו שנאמר מיד מכהו אין שלום יוצא מתוך ידי מצות

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקצותה את כפה" - ממון דמי בשתו הכל לפי המבייש והמתבייש או אינו אלא ידה ממש נאמר כאן לא תחוס ונאמר להלן בעדים זוממין (לעיל יט) לא תחוס מה להלן ממון אף כאן ממון

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גדולה וקטנה" - (ספרי) גדולה כשמכחשת את הקטנה שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יהיה לך" - אם עשית כן לא יהיה לך כלום "אבן ואבן" - משקלות

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבן שלמה וצדק יהיה לך" - אם עשית כן יהיה לך הרבה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכור את אשר עשה לך" - אם שקרת במדות ובמשקלות, הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א): "מאזני מרמה תועבת ה'", וכתיב בתריה (משלי יא ב): "בא זדון ויבא קלון".

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר קרך בדרך" - לשון מקרה דבר אחר לשון קרי וטומאה שהיה מטמאן במשכב זכור דבר אחר ל' קור וחום צננך והפשירך מרתיחתך שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה אף ע"פ שנכוה הקרה אותה בפני אחרים

"ויזנב בך" - מכת זנב חותך מילות וזורק כלפי מעלה

"כל הנחשלים אחריך" - חסרי כח מחמת חטאם שהיה הענן פולטן

"ואתה עיף ויגע" - עיף בצמא דכתיב (שמות יז) ויצמא שם העם למים וכתיב אחריו ויבא עמלק

"ויגע" - בדרך

"ולא ירא" - עמלק אלהים מלהרע לך

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תמחה את זכר עמלק" - מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה לומר בהמה זו משל עמלק היתה חסלת פרשת תצא