מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחֲזַהּ יְהוּדָה וְחַשְׁבַּהּ כְּנָפְקַת בָּרָא אֲרֵי כַסִּיאַת אַפַּהָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְחַמְיָהּ יְהוּדָה וַהֲוָה מְדַמָה בְּאַנְפּוֹי כְּנַפְקַת בָּרָא אֲרוּם כְּעִיסַת אַפִּין הֲוַת בְּבֵיתֵיהּ דִיהוּדָה וְלָא הֲוָה יְהוּדָה רָחֵים יָתָהּ:
ירושלמי (קטעים):
אֲרוּם צִמְצְמַת אַפָּהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחשבה לזונה" - לפי שיושבת בפרשת דרכים

"כי כסתה פניה" - ולא יכול לראותה ולהכירה ומדרש רבותינו כי כסתה פניה כשהיתה בבית חמיה היתה צנועה לפיכך לא חשדה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה – לְפִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים.
כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ – וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ וּלְהַכִּירָהּ. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהָיְתָה בְּבֵית חָמִיהָ – הָיְתָה צְנוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא חֲשָׁדָהּ (סוטה י' ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(טו). 'כי כסתה פניה: עכשיו, לפי הפשט, כדכתיב ותתעלף:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי כסתה פניה — פירוש ותתעלף. והמפרש כי כסתה פניה במיני צבעונין, והביא ראיה מבתו – הבל הוא, כי אין מביאין ראיה מן השוטים. גם נכון הוא מה שדרשו רז"ל, שהיתה צנועה בבית חמיה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחשבה לזונה" - לפי שיושבת בפרשת דרכים כי כסתה פניה ולא יכול לראותה ומדרש רבותינו כי כסתה פניה כשהיתה בביתו היתה צנועה לפיכך לא חשדה לשון רש"י ופשוטו של הרב יתכן כי דרך הזונה לישב בפתח עינים כדכתיב (משלי ט יד טו) וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת לקרוא לעוברי דרך וגו' ואמר כי כסתה פניה ולא הכירה אבל מדרש רבותינו "שכסתה פניה בבית חמיה" לומר שהצניעה עצמה ממנו בביתו ולא ראה פניה מעולם ואיך יכירנה והנכון בעיני עוד לפי הפשט שיאמר שחשבה לזונה בעבור שתכסה הפנים כי אחרי כן אמר כי לא ידע כי כלתו היא והטעם כי דרך הזונה לשבת בפתח עינים מעולפת הצעיף מכסה קצת השער וקצת הפנים ומשקרת בעינים ושפתים ומגלה הגרון והצואר כי בעבור שתעיז פניה ותאמר לו ותחזק בו ונשקה לו תכסה קצת הפנים ועוד כי הקדשות היושבות על דרך בעבור שתזננה גם עם הקרובים יכסו פניהן וכן יעשו הקדשים גם היום בארצותם ובשובם לעיר לא נודעו ושנינו (כלים כד טז) שלש שבכות הן של ילדה טמאה מדרס ושל זקנה טמאה טמא מת ושל יוצאת חוץ טהורה מכלום "יוצאת חוץ" היא הזונה נפקת ברא ונותנת שבכה על קצת הראש לא שתשכב עליה ותהיה טמאה מדרס ולא לכסות בה ראשה ותטמא טמא מת אבל לקשוט קווצותיה ולהיותן מתחת השבכה נראין ואינן נראין ולכך טהורה מכלום

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי כסתה פניה. על דרך הפשט לפי שכסתה פניה חשבה לזונה כי כן דרך הזונות לכסות פניהן כדי שתזנינה אפילו מן הקרובים ולא יכירום. וע"ד המדרש כי כסתה פניה בבית חמיה כלומר שמעולם לא גלתה פניה בבית יהודה, ולפיכך לא היה יהודה מכירה. על זה דרשו רז"ל לעולם יהא אדם רגיל בקרובותיו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "ויראה יהודה." פי' מהר"א אשכנזי שבארצות ישמעאל המנהג עוד היום לשרוף אות על מצח הזונות שידעו שהיא קדשה, לכן מכסות הפנים שלא יראה החותם, וע"כ אמר יהודה "הוציאוה ותשרף," שישרפו אות על מצחה:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויראה יהודה ויחשבה לזונה [כי כסתה פניה], משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה? אמר ר' אלעזר: שכסתה פניה בבית חמיה, דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה שיוצאים ממנה מלכים ונביאים, מנלן? מתמר. מלכים מדוד; נביאים דכתיב: "חזון ישעיהו בן אמוץ", ואמר ר' לוי, מסורת בידנו מאבותינו: אמוץ ואמציה אחי הוו.

ויראה יהודה ויחשבה לזונה. צריך אדם להזהר עצמו [באחות אשתו] ובקרובותיו, שלא יכשל באחת מהן. ממי את למד? מיהודה, ויראה יהודה, למה? כי כסתה פניה עד שהיא בבית חמיה. דבר אחר: ויראה יהודה, לא השגיח; כיון שכסתה פניה, אמר: אילו היתה זונה לא היתה מכסה פניה. אמר ר' יוחנן: ביקש לעבור, וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה; אמר לו: להיכן אתה הולך, יהודה? מהיכן מלכים עומדים? מהיכן גואלים עומדים?

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחשבה. ג' במסורה עיין מה שכתבתי בפרשת לך לך:

לזונה. ב' במסורה ויחשבה לזונה. איכה היתה לזונה. מה תמר בבזיון ולבסוף בכבוד אף ירושלים סופה בכבוד כדכתיב ולכבוד אהיה בתוכה וזהו זאת קומתך דמתה לתמר: