פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי בּוּכְרָא דִּתְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַּאֲחוּהִי מוֹתָנָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי בּוּכְרָא דְתוֹלִיד יְקוּם בְּאַחְסַנְתָּא עַל שׁוּם אָחוֹי שְׁכִיבָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה הבכור" - גדול האחים הוא מייבם אותה

"אשר תלד" - פרט לאילונית שאינה יולדת

"יקום על שם אחיו" - זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו

"ולא ימחה שמו" - (שם כד) פרט לאשת סריס ששמו מחוי

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת" - איננו כפשוטו שיקראו הבן הראשון בשם המת ראובן או שמעון כמוהו שהרי בבעז נאמר כן (רות ד י) ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו ולא קראו אותו מחלון אבל הכתוב הזה על דרך האמת הבטחה והנה הוא כפשוטו וסמכו בו רבותינו (ספרי קנו יבמות כד) מדרש שיהא גדול האחים מיבם ושהאילונית אינה מתיבמת וכן אשת הסריס ששמו מחוי וזה כולו אסמכתא כי האילונית ואשת הסריס מגופיה דקרא נפקי

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קנו.

והיה הבכור אשר תלד . יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור ? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.

אשר תלד . פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.

יקום על שם אחיו . (ולא על שם אחי אביו.) [ לנחלה . נאמר כאן " שם אחיו ", ונאמר להלן " על שם אחיהם יקראו בנחלתם ". מה " שם " האמור להלן, לנחלה; אף " שם " האמור כאן, לנחלה].

המת . לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל " המת " " המת " ריבה הכתוב.

ולא ימחה שמו מישראל . פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.

<< · מ"ג דברים · כה · ו · >>