קטגוריה:בראשית מג כה

תרגום

וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה

האחים באו לראות את יוסף בקהל מוקדם בבוקר כממולץ במשלי: "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ יג), הן יוסף ראה אותם והורה למשרתו לקחת אותם לביתו לארוחת הצהרים. האחים באו, רחצו רגליהם, הכינו את המנחה וחיכו ליוסף. מכאן שהם באו ליוסף מוקדם ביום והיו חרוצים מאוד. רש"י מסביר שהם קיבלו כלים יפים וקישטו את המנחה. סביר שתצוגה יפה תרשים את המקבל כי אדם נהנה מאוכל בעיניו, באפו ובפיו.

עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם

• "בַּצָּהֳרָיִם" אנו חושבים שזה בצהרי היום, כאשר השמש באמצע מהלכה. אולם לא נאמר שיוסף חזר לעבודתו, אלא אכל ארוחה כבדה של בשר, יחד עם כל המצרים בביתו של יוסף, והשתכר עם אורחיו, לכן סביר שבזמן ההוא 'צהרים' היה לפנות ערב, בסוף יום העבודה, כאשר השמש נכנסת בצהר (חלון) של הבית.
• "עַד בּוֹא" מסביר שהיה עליהם לחכות עד שיוסף יגיע זמן רב.
• "כִּי שָׁמְעוּ" - מנהל ביתו של יוסף או איש אחר אמר סיפר להם שהם יאכלו בביתו של יוסף בצהרים.
• "כִּי שָׁם" - כאן, לא במקום אחר. הם לא יפגשו אנשים אחרים אלא אלה שהשליט יזמין.

יֹאכְלוּ לָחֶם

אין ספק שהם לא אכלו לחם בלבד. אפילו לא גיוון של לחמים.
יוסף פקד על משרתו "וּטְבֹחַ טֶבַח" והכוונה היא לבשר טרי ולא בשר משומר. ניתן להסיק שלאכול לחם כלל גם בשר. בנוסף, בהמשך ברור שהארוחה כללה יין, ככתוב: "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ" (ביאור:בראשית מג לד), בזמן הארוחה עם השליט. ניתן להסיק שהארוחה היתה מכובדת עם הרבה מנות כיד המלך.
חלק מהארוחה יתכן שכלל גם את המנחה שהאחים הביאו לשליט המצרי, ושלא היתה בכמות מועטה.
יוסף השתמש בגביע כסף, ככתוב: "וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף ...זֶה, אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ" (ביאור:בראשית מד ה), כלומר ניתן להניח שיוסף והאורחים אכלו בכלי כסף יקרים ומפוארים כראוי למשנה למלך, והאחים ראו את גביע הכסף של יוסף.

סביר שגם כאשר האחים "יֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" (ביאור:בראשית לז כה) ליד הבור, הם אכלו יותר מאשר לחם בלבד, ויתכן שנהנו מבשר צלוי ושתיה.