מ"ג בראשית מא יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַהֲוָה כְּמָא דְּפַשַּׁר לַנָא כֵּן הֲוָה יָתִי אֲתֵיב עַל שִׁמּוּשִׁי וְיָתֵיהּ צְלַב׃
ירושלמי (יונתן):	וַהֲוָה הֵיכְמָא דְפָשַׁר לָנָא כְּדֵין הֲוָה יָתִי אוֹתִיב בְּמִילֵיהּ עַל סֵדֶר שִׁימוּשֵׁי וְיָתֵיהּ צְלָב:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"השיב על כני" - פרעה הנזכר למעלה כמו שאמר פרעה קצף על עבדיו הרי מקרא קצר לשון ולא פירש מי השיב לפי שאין צריך לפרש מי השיב מי שבידו להשיב והוא פרעה וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כ] הרי מקרא קצר. אף על גב שכבר פירש שהוא 'פרעה הנזכר למעלה', מכל מקום בלשון קצר הוא, שאין דרך בלשון לסמוך על מה שנזכר למעלה. ומה שהוצרך לומר שהוא 'פרעה הנזכר למעלה' ולא הספיק בזה שהוא מקרא קצר כמו בשאר מקום, לפי שבודאי בכל מקום דרך הכתוב לסתום ולקצר על מי שדרך לעשות תמיד, אבל כאן היה דבור של שר המשקה, ואין דרך אדם לסתום הדבור, אף על גב שהכתוב בודאי דרך לסתום - אבל אינו כך בדבור האדם, שדרך לפרש יותר:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הֵשִׁיב עַל כַּנִּי – פַּרְעֹה הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק י): "פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו". הֲרֵי מִקְרָא קְצַר לָשׁוֹן, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הֵשִׁיב, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ: מִי הֵשִׁיב? מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהָשִׁיב, וְהוּא פַרְעֹה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל מִקְרָאוֹת קְצָרִים, עַל מִי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הֵם סוֹתְמִים אֶת הַדָּבָר.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)

'(יג). 'אותי: השיב המלך על כני:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אותי השיב — פרעה. ויש אומרים שהוא בדיבור השיב ותלה, או בפתרון:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יג) "ויהי." ובכ"ז "כאשר פתר לנו כן היה" באופן "שאותי השיב על כני," הוא השיב אותי על כני לא אתה, "ואתו תלה," הוא תלה את שר האופים, כי כ"ז נעשה ע"י דבורו:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

אמר ר' יוחנן: מניין שכל החלומות הולכין אחר הפה? שנאמר: ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבא: והוא דפתר ליה מעין חלמיה, שנאמר: "איש כחלומו פתר".ויהי כאשר פתר לנו כן היה. ההיא איתתא אזלת לגבי רבי אליעזר, אמרה ליה: חמית בחלמא שריתא דביתא פקעה. אמר לה: ההיא איתתא מעברה וילדה בן זכר. חזרת וחמת בחלמא זמן תניין, אזלת לגביה דרבי אליעזר וכו'. חזרת וחמת זמן תליתאי, אתא לגביה ולא אשכחתיה. אמרה לתלמידוי: אן הוא רבכון? אמרו לה: מה את בעיא מניה? אמרה: נימא להון, דילמא דאינון חכימין מגו דרבהון חכים. אמרה להו: חמית בחלמא וכו'. אמרו לה: ההיא איתתא קברת בעלה. אזלת וכן הות לה. כיון דאתא רבי אליעזר, שמע קלה דצווחא, אמר להו: מהו כדין? תנין ליה עובדא. אמר להן: איבדתון גברא! לא כן כתיב: כאשר פתר לנו כן היה? אמר ר' יוחנן: כל החלומות הולכין אחר הפה, חוץ מן היין. חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

כאשר פתר. בגימטריא שהחלומות הולכים אחר הפה:

<< · מ"ג בראשית · מא · יג · >>