קטגוריה:בראשית כט טו
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְ/יַעֲקֹ֔ב הֲ/כִי־אָחִ֣/י אַ֔תָּה וַ/עֲבַדְתַּ֖/נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָ/ה לִּ֖/י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲמִדַּאֲחִי אַתְּ וְתִפְלְחִנַּנִי מַגָּן חַו לִי מָא אַגְרָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לָבָן לְיַעֲקב הַמִדְאָחִי אַנְתְּ חָשִׁיב וְתִפְלְחִינַנִי מַגַן תַּנִי לִי מַן יְהִי אַגְרָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"הכי אחי אתה" - לשון תימה וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם
"ועבדתני" - כמו ותעבדני וכן כל תיבה שהיא לשון עבר והוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבאאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(טו) "הכי אחי אתה." ר"ל כי פועל העובד ולא התנה תחלה כמה יהיה שכרו ישלמו לו שכר פעולתו כפי מנהג המדינה לשלם לשכיר בשכרו. אבל אח העובד את אחיו אין על זה קצב ומנהג ותוכל אח"כ לתבוע שכר שאין לו קצבה. וז"ש "הכי בעבור שאחי אתה תעבדני חנם", בודאי תבקש אח"כ שכר הרבה שאין לו שעור, לכן הגידה לי תיכף "מה משכרתך" שלא יהיה בינינו אח"כ טענות ודין ודברים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט טו.
הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ
לבן הגיע למסקנה שהגיע הזמן להבהיר מספר דברים, ושיעקב מחכה שהוא, בעל הבית המבוגר, ידבר ראשון.
לבן מגדיר את קשר המשפחה בינו ליעקב
"הֲכִי אָחִי אַתָּה ועֲַבַדְתַּנִי חִנָּם" - אתה עובד בשבילי חינם, אבל אתה לא בני ולא יורשי. אני יודע שרצונך הוא לשאת את בתי ושחובה עליך לחזור לארץ אבותיך, ואם תרצה לחזור עם רכוש, יהיה עליך לעבוד, להרוויח ולחסוך. לבן הכריז שיעקב אינו בנו ולא יהיה בנו, וכך לבן אפשר ליעקב לשאת את רחל בתו.
יעקב היה עובד מסור ומוצלח
יעקב נרתם לעבודה מעצמו, כי נאמר "ועֲַבַדְתַּנִי" בעבר. יעקב לא חיכה להנחיות.
כבר ראינו שיעקב לא התבייש לנזוף ברועים ולהגיד להם: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ" (ביאור:בראשית כט ז). מכאן שיעקב כנראה לקח תפקיד ניהול והתחיל להפעיל את רועיו של לבן. ניתן להבין שללבן לא היו בנים בוגרים שיתנגדו להכניס את יעקב לעסק המשפחתי. רק אחרי 14 שנים שבהן יעקב עבד ללבן, לבן העביר חלק מהצאן שהיה בידי יעקב לניהולם של בניו (ביאור:בראשית ל לה).
לבן ראה שיעקב עובד חרוץ וממוחה ושהוא אינו בטלן, ולכן ראוי לתת לו עבודה לפני שהוא ילך לעבוד עבור אדם אחר.
כאשר לבן הכניס את יעקב לביתו, נאמר שיעקב סיפר ללבן: "אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית כט יג), וכך לבן שמע שרבקה חושבת שעשו יפגע ביעקב ושרבקה תקרא ליעקב כאשר הסכנה תעבור. לבן הבין שיעקב יישאר זמן ממושך של מספר שנים עד שעשו יירגע, ושבסופו של דבר יעקב יישא את כל בנותיו. לכן, למען בנותיו ונכדיו, עדיף שיעקב יעבוד בשכר מתאים.
לבן נתן ליעקב לקבוע את משכורתו
לבן הזמין את יעקב לקבוע את משכורתו, וכך לבן הודיע ליעקב שיעקב חדל להיות 'עצמו ובשרו' והוא לא בן ולא יורש שלו אלא רק פועל שכיר. לבן שאל "הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ". זו שאלה שמאוד קשה לענות עליה כי כל אדם בוודאי ירצה לקבל שכר גבוה והוגן, אך מבלי להגזים ולעשות צחוק מעצמו. לאחר שיעקב עבד תמורת נשותיו, לבן הזמין את יעקב לקבוע את שכרו פעם שנייה, כדבריו ליעקב: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה" (ביאור:בראשית ל כח).
כידוע רחל עבדה כרועת צאן. לא נאמר שהיו לה אחים. אחים לא השתתפו בשיחות בין לבן ליעקב, אפילו שדנו בעניין נישואי רחל.[1] ניתן להבין שללבן לא היה בנים, ושהוא דאג שלא יהיו לו יורשים שינהלו את רכושו. לבן שמח שיעקב בא לביתו וניצל את ההזדמנות לרתום את יעקב לשירותו.
ירושת יעקב
לפי חוקי חמורבי שהיו נהוגים בחרן, לבן ידע שהוא חייב שליש מהאדמה שירש מתרח סבו ליורשיו של אברהם, כמו כן הוא חייב חצי מהצאן שירש מבתואל אביו כנדוניה לרבקה. לבן לא רצה לריב עם יעקב כדי שיעקב לא יעלה את הדרישות האלה ויפנה לשופט.
לבן נזהר מאוד לא להזכיר את אברהם אחי נחור עד ההסכם הסופי של חלוקת הרכוש והכרזת הגבול שנחתם בגלעד (ביאור:בראשית לא נג). בהסכם זה, יעקב למעשה ויתר על זכותו לבעלות על אדמות מצפון לגלעד.
כלומר, יעקב היה יכול לבקש את אדמתו ולא רק להסכים לקבל משכורת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
- ^ לבן אחי רבקה ניהל את השיחה עם עבד אברהם, ובני יעקב ניהלו את השיחה עם שכם.
דפים בקטגוריה "בראשית כט טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.