קטגוריה:בראשית כח ד

תרגום

וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ

וְיִתֶּן לְךָ

המילה "וְיִתֶּן" מראה שיצחק מבקש שאלוהים יעניק את ברכתו ליעקב. יצחק לא היה יכול לתת את ברכת אלוהים כרצונו.

יצחק חוזר על ברכות אדוני לאברהם כדי להעניק אותם ליעקב, ואלוהים מאשר זאת בחלומו של יעקב (בראשית כח יד). רשימת הברכות של אלוהים לאבות:

• ברכת אלוהים לאברהם היתה: "הִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם, ומְּלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאו .ּ.. וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ עוֹלָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח).

1. "ולְּיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד ונְּתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" כי הוא בנך.
2. "וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק".

• ברכת אלוהים ליצחק היתה: "כִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, והֲַקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ ... וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם ... וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ד). זה כלל את יעקב ואת עשו.

1. ברכת אלוהים ליצחק כללה: "הָאֲרָצֹת הָאֵל", ברבים, כי עשו יגור בארץ אחרת מכנען.
2. ברכת אלוהים לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).

• ברכת אלוהים ליעקב היתה: "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ ואֵלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה ולְּזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד).

וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ

"וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" - יצחק הגביל את הברכה ל"וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" ולא לכל "זַרְעֲךָ". אלוהים אף פעם לא הגביל את הברכה, אולם יצחק הבין: שלוט גורש מאברם וזכה לברכה במואב ואמון; שישמעאל נושל מברכת אלוהים לאברהם, וזכה לברכה משלו; ועשו נושל מברכת אלוהים לאברהם, וזכה לברכה בהר שעיר, כך לא בל זרעו של יעקב יזכה לברכה תמידית. רק אלה שישארו עם יעקב, ידבקו וישמרו את "מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה) יזכו בברכה.

לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם

יצחק ידע שאברהם אסר על עבדו להוציא אותו מכנען, ואלוהים אסר עליו לצאת למצרים. יצחק שולח את יעקב לחרן, אבל כדי להבטיח את שובו, יצחק מוסיף: "לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם", כדי שיעקב ידע שיש לו אדמה והוא חייב, בציווי אלוהי, לשוב כדי למלא את ברכת אלוהים לאברהם. ואכן אלוהים בהמשך יגיד ליעקב: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית לא ג).

מה יצחק החסיר בדבריו?

כאשר רבקה דיברה עם יעקב היא סיימה: "וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם" (ביאור:בראשית כז מה), וכך רבקה הראתה את אהבתה ואת רצונה לפגוש את יעקב. יצחק בדבריו לא דיבר על השיבה של יעקב אליו, ולא הראה את רצונו לפגוש את יעקב בשנית.

מה נתן יצחק לעשו מברכת אלוהים

לא נאמר במפורש, אך ניתן לראות:

• יצחק בירך את עשו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, ומִּטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" (ביאור:בראשית כז לט). ברכתו לא כללה את ברכת אברהם ולא ציינה את שם הארץ, משום שהכוונה היתה שמושבו של עשו יהיה בארץ אחרת, לא בכנען.
• עשו יצא מכנען ופינה אותה ליעקב עוד לפני שיעקב חזר מחרן, ככתוב: "ויִַּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (ביאור:בראשית לב ד).
• עשו יצא כי בעתיד יהיה "רְכושָּׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו" ולכן "ויֵַּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (ביאור:בראשית לו ו).
• עשו יהיה לעם גדול וחזק שיחיה הרבה מאוד שנים.

אולם האם אלוהים דיבר עם עשו?

אלוהים אמר למשה: "אַל תִּתְגָּרו בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל: כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב ה).
מכאן אנו למדים שאלוהים דיבר עם עשו ואמר לו לעבור להר שעיר כי מואב ועמון כבר לקחו את החלק הצפוני של עבר הירדן המזרחית. בשלב מסוים, אחרי שיעקב עזב לחרן, וכאשר לעשו היו 5 ילדים משלושת נשותיו החדשות (ביאור:בראשית לו ה), אלוהים, אולי, פקד עליו משהו כזה:

'אני אדוני, אלוהי אברהם ויצחק, ונתתי לך ולזרעך את הר שעיר, ואשמור עליך ואברך אותך רק שם.'

וכך יצא עשו מכנען ועבר להר שעיר מרוצה בחלקו.