פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כב יב




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב יב.


עקידת יצחק - האם אברהם עמד בניסיון?עריכה

בראשית כב א: " "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים" "נִסָּה אֶת אַבְרָהָם..." "

ה' ניסה את אברהם בכך שאמר לו להעלות את בנו לעולה, ואברהם אכן עשה כדבר ה' וכמעט שחט את בנו.

האם, בכך שציית לדבר ה', אברהם עמד בניסיון? או שמא היה עליו לסרב?

לכאורה התשובה ברורה - אברהם עמד בניסיון, שהרי ה' בעצמו אמר לו, (בראשית כב יב): "וַיֹּאמֶר 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי", ואף בירך אותו, (בראשית כב טז): "וַיֹּאמֶר: 'בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, נְאֻם ה', כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ, כִּי ברך אברכך, והרבה ארבה אֶת זרעך ככוכבי השמים וכחול אֲשֶׁר על שפת הים, וירש זרעך אֶת שער איביו". מטרת הניסיון היתה לבחון את אברהם, עד כמה הוא ירא את ה', ועד כמה הוא מוכן להקריב לה'; אברהם הראה שהוא ירא את ה' במידה הרבה ביותר האפשרית, שהרי הוא מוכן לציית לו בלי ערעור, ומוכן להקריב לו את היקר לו מכל.

אולם, המצוה בפרק זה אינה המצוה היחידה - רק לפני כמה פרקים נאמר, (בראשית ט ה): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו, אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם", כלומר, ה' אוסר לשפוך דם נקי; אילו אברהם היה מסרב לשחוט את יצחק, גם אז היה מקיים בכך את ציווי ה'! אילו אברהם היה מסרב לשחוט את יצחק, ייתכן שה' היה אומר לו "... כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ולא שלחת את ידך לשפוך דם נקי"; גם במקרה זה היה אפשר לומר שאברהם עמד בניסיון, שהרי הוא קיים את מצוות ה' לבני נוח!

האם ייתכן, שלניסיון של אברהם יש יותר מתשובה אחת נכונה?

כמה אפשרויות:

1. יש להבדיל, בין מצוות ה' לבני נוח, שאותה אברהם קיבל רק במסורת, לבין מצוות ה' לאברהם, שאותה אברהם קיבל בנבואה; הניסיון של אברהם היה לקיים את מצוות ה' שנאמרה לו באופן ישיר, למרות שהיא סותרת את המסורת שקיבל מאבותיו (ואין זה סותר את דברי חז"ל "לא בשמים היא", שהרי דברים אלה נאמרו בהקשר של פסיקת הלכה לציבור, ופסיקת הלכה לציבור אכן חייבת להסתמך על מסורת ועל כללים ברורים ומסודרים, שלא כמו התנהגות של אדם יחיד במקרה מיוחד) .

2. הניסיון של אברהם היה לבחור, מבין שתי המצוות הסותרות, את המצווה הפחות נוחה עבורו (ראו פירוש דומה במאמרו של אברהם שבות - עיקרון אלוקי );

3. לניסיון של אברהם אכן היתה יותר מתשובה נכונה אחת: ייתכן שמטרת הניסיון היתה, להציב בפני אברהם שתי מצוות סותרות כדי לראות איזו משתיהן יבחר לקיים; כל בחירה של אברהם היתה טובה באותה מידה, אלא שכל אחת מהן היתה מעידה על ערך אחר שהוא הערך החשוב ביותר בעיני אברהם: אילו היה בוחר שלא לשחוט את בנו, הדבר היה מעיד על כך שהערך החשוב לו ביותר הוא חיי אדם, חיי העולם הזה; מאחר שבחר לשחוט את בנו, הדבר מעיד על כך שהערך החשוב לו ביותר הוא ההקרבה למען ה', כלומר, חיי הרוח חשובים יותר. בחירה זו של אברהם השפיעה על ההסטוריה של צאצאיו בכל הדורות, עד ימינו ממש.

4. הניסיון של אברהם היה, אכן, לוותר על רצונו להקריב את בנו! הבקשה של ה' להקריב את הבן לא היתה חריגה, ביחס למקובל באותם הימים, ולכן לא היא היתה עיקר הניסיון.   עיקר הניסיון היה אחר-כך, כשאברהם כבר עמד על ההר והתכוון להקריב את בנו, וה' אמר לו אל תשלח ידך אל הנער.

"בפרשת נביא השקר נצטוו בני ישראל, במילים חמורות ביותר, שלא לשמוע בקול נביא הסותר את דברי ה', (דברים יג ד): "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם". שני הביטויים מנסה ולדעת מופיעים גם בפרשת העקידה. לפיכך מתפרשת פרשתנו כנראה כך: אברהם הוא נביא, הנשלח אל עצמו, אבל אסור לו לקיים את נבואתו זאת, כי היא סותרת את הצו האלוקי של איסור שפיכות דמים. הפרק מסביר לנו איך אברהם מתגבר על יצר ההשחתה העצמית - כי אמנם כן, יש יצר כזה, וסיפורים עתיקים מרובים מספרים על מעשים כאלו. רק בהתגברות זו הוא "לא חשך מה' את בנו את יחידו". הקרבת הבן היתה עדות לשליטה בלתי מוגבלת של האב על בנו. כדרך שמותר לו כל שימוש שירצה ביתר רכושו, בצאנו ובבקרו, כך חופשי הוא להחליט גם להקריב את בנו. כאשר שמע בקול המלאך, הוא מכיר בשלטון ה' על כל בריותיו - (יחזקאל יח ד): "הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי הנה, הנפש החטאת היא תמות". בויתור על ההקרבה הוא אינו חושך אותו מה', עושהו"  ( צוריאל אדמנית, בתוך הזרם ונגדו , עמ' 31). כך קל יותר להבין את התפילה "ותיראה לפניך עקידה שעקד אברהם את יצחק בנו על גב המזבח, וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם - כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו" (שם, עמ' 32). שאלות קשורות:

תגובותעריכה

מאת:

אראל שלום

יש לך טעות יסודית בהבנת האלהים ומצוותי

ו כי כל התורה היא לשמוע בקול יהוה אלהים כאשר הוא מדבר אליך וכל נביא אמת יודע זאת

ושים לב מה אמר האלהים לאברהם אבינו

(טו) וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם:

(טז) וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:

(יז) כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו:

(יח) וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:

על כן יש לשמוע בקול יהוה אלהים וזאת המצווה הראשונה בתור שעוקפת את כל המצוות שכתובות בתורה

-- daian moshe, 2009-11-01 09:31:47

זה בדיוק מה שכתבתי בתשובה 1

-- אראל, 2009-11-01 14:03:05

אראל, שלום רב.

מידי פעם אני קורא את פרושיך לפסוקים שונים בתנ"ך ורוצה למצוא יותר תעוזהבפרושיך, ואיני מוצא.פרשת יפה את שני ההיבטים בעקידת יצחק. אבל לצערי איני מסכים איתך. לשיטתי האל ציפה למצוא באברהם נחישות ואסרטיביות. במילים אחרות לומר לא מוחלט.אני מרשה לעצמי להפליג במחשבותיי ולדמיין שיחה המתרחשת בין האל למלאך מרגע שאברהם השכים וחבש את חמורו ליציאה לעקידה, שבסופה שואל המלאך את האל: כיצד לגמול לאברהם על מילוי הדרישה. על כך האל משיב למלאך: ברך אותו אתה. ואכן, מי שמברך את אברהם זה מלאך ולא האל,ובכך הסתיימה מערכת יחסיו של אברהם עם האל. לא תמצא עוד פנייה של האל אליו.יתרה מכך, גם לאחר החורבן הראשון, כפי שנאמר במדרשים, כשאברהםמגיע לאל ללמד סנגוריה על עם ישראל שואל האל: מה לידידי בביתי? ותסיק מכך כל שתרצה. בברכה, אריה נחשון.

-- ariena, 2009-11-03 21:57:52

שלום אריה,

אתה טוען שה' ציפה מאברהם לסרב, והראיה לדבריך היא העובדה שה' לא מדבר עם אברהם לאחר העקידה באופן ישיר אלא רק על-ידי מלאך. ובכל-זאת, אי אפשר להתעלם מתוכן הדיבור, הכולל ברכה גדולה מאד.

כלומר, גם לפי שיטתך יש להגיד שלניסיון העקידה היו שתי תשובות נכונות, שתיהן היו מזכות את אברהם בברכה, רק שאתה טוען שהתשובה "לא" היתה נכונה יותר והיתה מזכה את אברהם בברכה גדולה יותר.

-- אראל, 2009-11-15 17:58:08

זו שאלה עתיקה - כיצד הלך אברהם לעשות את מה שהוא תועבה בעיני ה' וכיצד לא פקפק למשל שמא פעולת השטן היא זו? התשובה הכי טובה לכך לדעתי באה דוקא מביקורת המקרא. אם נניח שהפרשה הזו נכתבה בזמן מלכי בית דוד, שמפורט שחטא שהיה קיים בזמנם הוא הקרבת ילדים למולך, הפרשה הזו תתפרש אם כן כצו מניעה לחטא זה. ומדוע בכל זאת אברהם הולך בתחילה? ובכן, זהו אפקט סגנוני כמותו אנו מכירים יפה מאוד מהקולנוע, כשתחילה קורה מה שאינו אמור לקרות וברגע האחרון הוא נמנע.

-- hagai hoffer, 2009-11-21 23:28:09

ותשובה הלכתית יכולה להיות - "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהילים, קיט', 126).

בכל מקרה לא נראה לי שאברהם היה אמור לסרב לה'. אם כי זו שאלה, כי ראינו כבר שאברהם מתוכח עם ה' כשצריך - והכוונה בקשר לסדום.

-- hagai hoffer, 2009-11-21 23:44:58

תודה רבה על הפרשנות המעניינת :)

-- גל סוקוליק, 2017-02-23 02:58:51


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עקידת יצחק - האם אברהם עמד בניסיון?

בראשית כב יב


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/aqda2