רשב"ם על בראשית כח

<< · רשב"ם על בראשית · כח · >>

(ד). לרשתך את ארץ מגוריך: מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען שהיו עבדין כמו שציוה אברהם ליצחק:

(ו). וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב: בברכות אחרונות הללו נתן לו את ארץ כנען שניתנה לאברהם וגם אמר לו לקחת אשה ממשפחתו וגם ציוהו שלא לקחת מבנות כנען, חשב עשו בלבו מה שנשאתי מבנות כנען גזל ממני ברכת אברהן ולקח את בת ישמעאל ממשפחת אברהם חשב בלבו שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם:

(ט). אחות נביות: לפי שהיה ראשון שבבני ישמעאל קורא אותה אחות נביות וכן ותקח מרים הנביאה אחות אהרן לפי שאהרן נולד קודם משה קורא לה אחות אהרן, אבל במקום שהזכיר משה ואהרן בפסיק אחד קורא אותה אחותם כדכתיב ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם, וכן אחות לוטן תמנע לפי שהיה ראשון כדכתיב לוטן ושובל וצבעון וענה:

== פרשת ויצא ==

(י). וילך חרנה: הלך לצד חרן:

(יא). ויפגע במקום: אירע לו דרכו במקום אחר חוץ מעיר לוז:
כי בא השמש: ולא היה לו פנאי ליכנס בעיר ביום כדאמר רב יהודה לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב:
ויקח מאבני המקום: כדכתיב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:

(יב). מוצב: על ידי אחרים, נצב מעצמו, וכן נגש אל הערפל מעצמו מוקטר ומוגש על ידי אחרים, וכן אשר אתה מראה בהר אחרים הראו לו אבל נראה מעצמו:
עולים ויורדים: לפי הפשט אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים שכן דרך ארץ להזכיר עלייה קודם ירידה:

(יג). הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: ואם תאמר דבר מועט הוא ופרצת ימה וקדמה וגו', לארבע רווחות העולם:

(יד). ונברכו: לשון מבריך ומרכיב, כלומר יתערבו במשפחתך כל משפחות האדמה, שהרי משקל רפי הוא וכבר פירשתיו בפרשת לך לך:

(טו). כי לא אעזבך: בדרכים עד אשר עשיתי את אשר דברתי עליך להשיבך אל האדמה הזאת, כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר, כדכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:

(טז). אכן יש ה' במקום הזה: לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן שהוא מקום חול אך כן הוא שהוא מקום קודש, וכן כל אכן שבמקרא אך כן ולא כמו שהייתי סבור, וכן אכן נודע הדבר:

(יח). ויצק שמן על ראשה: משח אותה לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו כדכתיב במשכן וכליו וימשחם ויקדש אותם, וכן מוכיח לפנינו אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה וגו' יהיה בית אלקים לקרבנות:

(יט). ואולם: ואלא:
לוז שם העיר: ועל שם המקום שחוץ לעיר ששכב שם יעקב נקרא שם העיר עצמה ביתאל:

(כא). ושבתי בשלום: כמו שאמר לי והשבותיך אל האדמה הזאת:
והיה ה' לי לאלקים: שיסייעני בכל מעשיי:

(כב). עשר אעשרנו לך: להקריב לפניך עולה: