קטגוריה:בראשית כא ג
נוסח המקרא
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק.
וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃
וַ/יִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧/וֹ הַ/נּֽוֹלַד־ל֛/וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥/וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָא אַבְרָהָם יָת שׁוֹם בְּרֵיהּ דְּאִתְיְלִיד לֵיהּ דִּילֵידַת לֵיהּ שָׂרָה יִצְחָק׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא אַבְרָהָם יַת שׁוּם בְּרֵיהּ דִתְלִיד לֵיהּ דִילֵידַת לֵיהּ שָרָה יִצְחָק: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק, יצא חק דרוריה לעולם. יצחק, י' עשרה, כנגד י' דברות שעתידין בניו לקבל. צ' תשעים, "ואם שרה הבת תשעים שנה תלד". ק' מאה, "הלבן מאה שנה יולד". ח' שמונה, כנגד שמונה ימי המילה, "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר דבר אותו אלהים"; והיכן דבר? "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ג.
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ ... יִצְחָק
כאשר אלוהים הודיע לאברהם שייוולד לו בן, אברהם נפל "עַל פָּנָיו, ויִַּצְחָק" (ביאור:בראשית יז יז) בחוסר אימון או שמחה. צחוקו של אברהם הוא מקור שמו של בנו, ואלוהים ציין: "שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק" (ביאור:בראשית יז יט). אלוהים הבטיח לבן המסוים הזה בלבד: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶהּ בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (ביאור:בראשית יז כא). כל בן אחר שייוולד לשרה לא ייחשב כנושא הברית שהובטחה לאברהם ולבנו יצחק. על סמך ההצהרה הזו אברהם ידע שאלוהים לא יהרוג את יצחק בעקדה.
אברהם לא סיפר לשרה שאלוהים אמר לו שיולד לו בן משרה אשתו ושמו יהיה יצחק, ושרה לא ידעה שצחוקו של אברהם קבע את שם הילוד. מהעובדה ששרה צחקה בלבה ניתן להבין שאברהם לא סיפר לה ולא קיים יחסי מין איתה, ולכן אלוהים שלח את המלאך להודיע לשרה אישית (ביאור:בראשית יח יב). המלאך הדגיש ששרה צחקה כדי לשכנע את שרה שהוא שומע את מחשבותיה, וכדי לשכנע את אברהם ששרה שמעה (ביאור:בראשית יח טו).
שרה הכחישה שהיא צחקה ליכולתו של אלוהים וטענה שהמלאך משקר (ביאור:בראשית יח טו). היתה אפשרות ששרה תכעס על הנצחת הצחוק שלה בשמו של בנה, אולם ההפך קרה. כאשר התינוק נולד בשלום, שרה המאושרת השתמשה בשם של התינוק ואמרה: "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים: כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי" (ביאור:בראשית כא ו). לכן שרה חשבה שצחוק שמחתה הוא המקור לשמו של יצחק, בעוד שלמעשה אלוהים העניק את השם ליצחק בגלל שאברהם צחק (ביאור:בראשית יז יז).
כך גם אברהם וגם שרה חשבו שמקור השם יצחק בא מהם והרגישו בעלות עליו.
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק
הפסוק מודיע לנו שאברהם מסכים
- שנולד לו בן מזרעו שלו.
- שהבן שנולד לו בא משרה, ולא מכל איש או אישה אחרת.
וכך היה נס כפול, לכל האנשים שלא הבינו שברית המילה עזרה לאברהם, ובגרר שרה קיבלה תרופה שעזרה לה להכנס להריון. כך אלוהים עשה נס בדרך הטבע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כא ג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.