קטגוריה:בראשית ד י
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔י/ךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖/י מִן־הָֽ/אֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מָא עֲבַדְתָּא קָל דַּם זַרְעֲיָן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִן אֲחוּךְ קָבְלָן קֳדָמַי מִן אַרְעָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַאֲמַר מָה עֲבָדְתָּא קַל דַּם זְרַעֲיַן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִן אָחוּךְ קַבְלִין קֳדָמַי מִן אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר מָה עָבַדְתְּ קַל דְמֵי קְטִילַת אָחוּךְ דְאִתְבְּלָעוּ בְּגַרְגִישְׁתָּא צְוָחִין קֳדָמַי מִן אַרְעָא: |
| ירושלמי (קטעים): | קַל אַדְמֵיהוֹן דְאוֹכְלוֹסִין צַדִיקַיָא דַהֲווֹן עֲתִידִין לְמֵיקַם מִן הֶבֶל אָחוּךְ: |
רש"י
"דמי אחיך" - דמו ודם זרעיותיו ד"א שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה
"מן האדמה" - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטוא
מפרשי רש"י
אמנם מי שסובר שהיו חולקים על בית המקדש הוא שהפליג מאוד, כי בית המקדש באמת הוא כלול משני כחות של הבל וקין, וראיה לזה כי הותר צמר ופשתן בבית המקדש, ומפני זה היה כל אחד ואחד חפץ בבית המקדש, כלומר שהיו חולקים במקום שהוא משותף לשניהם, ומפני שהיו מחולקים והיו משתתפים בזה - היה נכנס המחלוקת ביניהם. כי בודאי ראוי היה להם המחלוקת בבית המקדש, לפי שהוא באמצע העולם (תנחומא קדושים י), כי האמצעי משותף לשני הקצות שהם הפכים, ולפיכך קין והבל שהם הקצות - כל אחד היה רוצה בבית המקדש המשותף לשני הקצות, כלול מהכל:
ומי שסובר כי על תאומה יתירה היו חולקים, כבר כתבנו למעלה (אות ג) איך היה המחלוקת בתאומה, כי התאומה נגד השבת, והשבת הוא שביתה לכל הימים, ומפני שהיתה תאומה זאת משותפת לשניהם - בשבילם זה היה המחלוקת, כאשר אמרנו למעלה - כי היו הפכים והיו משותפים בדבר, ואם ההפכים מחוברים משתתף להם דבר - יבא המחלוקת. וזה דעת כל החכמים שהיה בא מחלוקת בשביל שהיו הפכים והיו מחוברים יחד בדבר אחד, ומפני זה היה סבת המחלוקת, ורק כי כל אחד בא לפרש ענין המשותף להם; כי לדעת הראשון היה השתתפות להם בממון שלהם, שהיה הבל עומד על קרקע שהוא לקין, וקין לובש מה שהיה להבל. וליש אומרים היה שותפם בבית המקדש, כלומר שהיו מחוברים בדבר שעיקרה הצלחת נפשם להם, והוא בבית המקדש, ובו היו משותפים, וכמו שנתבאר למעלה. וליש אומרים שהיו שותף שלהם בתאומה הוא דבר שייך לגופו, כי אשתו כגופו (ברכות דף כד.), ובדבר הזה היו מחוברים יחד כמו שאמר למעלה. והכל הולך לדבר אחד ולמקום אחד הוא עולה הכל, והכל אמת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(י) "ויאמר ה' מה עשית". ה' הודיעו, א] שהוא חפשי במעשיו והמעשה תתיחס אליך לא אלי. ב] הודיעו כי יש הבדל בעונשים בין החטא שחוטא נגד הדת האלהי או הנמוסי ובין החטא שחוטא נגד הדת הטבעי כמו שהוא ברציחה שהיא נגד הדת הטבעי, כי החוטא נגד הדת האלהי אין ענשו טבעי רק השגחיי, אבל החוטא נגד הדת הטבעי ענשו טבעי, ר"ל שהטבע עצמו תענישו, שלכן אמר על הרציחה ולארץ לא יכופר כי אם בדם שפכו כאלו יקבל ענשו מן הארץ עצמה, כמ"ש כי אבן מקיר תזעק הוי בונה עיר בדמים שהארץ מתקוממה לו להענישהו, וז"ש אחר שדמי אחיך צועקים אלי ומבקשים משפט, ואין צועקים במרום לבקש עונש שמיימי, רק צועקים מן האדמה למטה לבקש עונש הבא מן האדמה והטבע:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אמר לו הקב"ה: הא רשע, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי א' והפשילו לאחוריו, והיה בעל המרעה רץ אחריו. אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום. אמר לו: והלא הוא מפעה אחריך! כך קול דמי אחיך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז כ"ח).
קול דמי אחיך. שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות, אדם נותן ממון מתכפר לו; דיני נפשות, דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר: קול דמי אחיך. אינו אומר "דם אחיך" אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר: דמי אחיך, שהיה דמו מושלח על העצים ועל האבנים. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו פציעות פציעות, חבורות חבורות, שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו. ומיום שפתחה הארץ וקבלתו לדמו של הבל, שוב לא פתחה, שנאמר: "מכנף הארץ זמירות שמענו", מכנף הארץ ולא מפי הארץ. איתיביה חזקיה אחיו: "ותפתח הארץ את פיה"? אמר לו: לרעה פתחה, לטובה לא פתחה. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: גלות מכפרת מחצה; מעיקרא כתיב "נע ונד", ולבסוף כתיב "וישב בארץ נוד". אמר רב יהודה אמר רב: גלות מכפרת ג' דברים, שנאמר: "כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר". רבי יוחנן אמר: גלות מכפרת על הכל, שנאמר: "כתבו את האיש הזה ערירי", ובתר דגלה כתיב: "ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו":
רבי יודן אמר: דמו ודם זרעיותיו. "אם לא את דם נבות ואת דם בניו" אין כתיב כאן, אלא "את דמי נבות ואת דמי בניו", דמו ודם זרעיותיו. רבנין אמרין: "וימת בדם בן יהוידע" אין כתיב כאן, אלא "בדמי בן יהוידע", דמו ודם זרעיותיו.
צועקים אלי. אמר רשב"י: קשה הדבר לאמרו ואי אפשר לפה לפרשו. משל לשני אטליטין שהיו עומדין ומתגוששין לפני המלך, אילו רצה המלך פרשן. לא רצה המלך לפרשן, נתחזק אחד על חברו והרגו, והיה מצווח ואומר: מאן יבעי דיני קדם מלכא? כך קול דמי אחיך וגו'. לעלות למעלה לא היתה יכולה, שהרי עדיין לא עלתה לשם נשמה; ולמטה ולא היתה יכולה לעמוד, שעדיין לא נקב שם אדם, והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד י.
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה
מֶה עָשִׂיתָ
אלוהים שאל: "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ"? (ביאור:בראשית ד ט).
קין ענה: "לֹא יָדַעְתִּי" (ביאור:בראשית ד ט). ועוד הוסיף להאשים בחוצפה את אלוהים: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"? זה התפקיד שלך - שליט העולם.
אלוהים גמר את המשחקים. אלוהים יודע מה קרה להבל, ולא נשאר יותר מה לשאול את קין, או לנסות לברר האם יש לו הגנה להריגת הבל.
אלוהים שואל בצורה מאשימה, אתה, מה עשית? למה היית צריך להרוג אותו.
משונה שאלוהים הגדיר את מעשיו של קין 'כמעשה' - אלוהים אפילו לא אמר שהמעשה היה הרג, ובהחלט לא הגדיר אותו כרצח בכוונה תחילה.
אולם השאלה הפשוטה הזאת משאירה אותנו בספק, מה בדיוק קין עשה. אם אנחנו לא יודעים מה הוא עשה, איך נדע להזהר. לדוגמא, כאשר יואב בן צרויה רצח את אבנר בן נר, יש תאור מדויק מה יואב עשה (שמואל ב ג כז) או איך יואב רצח את עמשא (שמואל ב כ ט). כך גם מתואר רצח אמנון על ידי אנשי אבשלום, רצח אוריה החיתי על ידי דוד ואנשיו, רצח נבות היזרעאלי. בכל המקרים האלה אנו מקבלים הזדמנות ללמוד מה אנשים עושים. אולם כאן אנו נשארים לדמיין את כל האפשרויות, וללמוד להזהר מכולם.
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה
אלוהים מספק לקין מספיק עובדות כדי להראות לו שהוא יודע בדיוק מה קרה - דמו של הבל נשפך ונספג באדמה.
קין לא מת מחניקה, או מהלומה כבדה בראש. קין מת כאשר דמו זרם ממנו מחור שקין פתח בגופו.
אלוהים לא אומר שהבל סבר וצעק מכאבים. הדם צעק, ולא הבל. ייתכן שהבל שכב בחוסר אונים, ללא כאבים או בחוסר הכרה, ודמו שתת עד תום.
- אנו שומעים גם את צעקתו של אלוהים. אלוהים מתפלא שזה מה שקרה לאנשים, אנשים שהוא: "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (ביאור:בראשית א כז), אנשים שהוריהם אכלו "מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ג ו), ואחרי שהוא הזהיר ובקש מקין "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ביאור:בראשית ד ז) - והנה הוא עומד לפני הקערה השבורה וצריך להעניש את האח שנותר - כפי שרבקה אמרה ליעקב: "לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם, יוֹם אֶחָד" (ביאור:בראשית כז מה).
אלוהים בודק את עצמו לראות אם הוא עשה שגיאה.
אלוהים חושב מה לעשות כדי לתקן את יצירתו.
אולם בסוף אין לאלוהים פתרון. כך הוא האדם, חיית פרא מהיער שחושבת שמותר לה לעשות כרצונה.
אלוהים ידגים, ילמד, ינסה, יוכיח, יעניש אבל חוץ מאשר להשמיד את כל בני האדם, אין לו פתרון.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד י"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.