ביאור:בראשית ד יג

בראשית ד יג: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה: גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יג.


גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂאעריכה

תמונת רקעעריכה

קין, האח הבכור, השתלט על אדמת השדות, וכאשר הבל אחיו גדל, הוא סרב להתחלק איתו, ולהבל לא נשארה ברירה אלא להיות רועה צאן בגבעות הטרשים.
אלוהים רצה שהאחים יהיו חברים ויעבדו בשיתוף פעולה, וכך הם ילמדו את ילדיהם להיות חברה הגונה.

אלוהים כעס על קין, ולא שעה למנחתו.
לא ברור למה אלוהים שעה למנחתו של הבל התמים, וכך קין התחיל לקנא ולשנוא את הבל.
אלוהים הזהיר את קין לשלוט ביצרו, אולם קין הזמין את הבל לשדה שלו, והרג אותו.

מאוחר יותר אלוהים מודיע לנוח: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט ו). אלוהים לא הודיע את החוק לפני הריגת הבל, לכן הוא לא חשב שראוי להעניש את קין בצורה זאת. אלוהים לא הודיע את החוק הזה, אלא עד שנוח יצא מהתיבה, ודור המבול החוטא נכחד.

אלוהים העניש את קין: "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ד יב), וכך קין קיבל את חייו של הבל להיות נווד (מקבץ נדבות?), רועה צאן.

כאשר קין שומע את עונשו הוא אומר: "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא".

מִנְּשֹׂאעריכה

כאשר קין הלך כועס עם פרצוף חמוץ אלוהים אמר לו: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (ביאור:בראשית ד ז), תיטיב - במשמעות אם תשא, תוותר, תרחם, תסלח, תרגע אז תוכל לשאת את גורלך, ויהיה לך טוב. עכשו, לאחר הריגת הבל, קין סוף סוף הבין את דברי אלוהים, והוא משתמש במילה של אלוהים כדי לעזור לעצמו. קין מטיל את דברי אלוהים חזרה לאלוהים, ומבקש ממנו "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" ותרחם עלי.

המשפט לא ברור - איך נושאים עוון גדול?עריכה

קשה להאמין, שאחרי שקין נישל את אחיו מהשדות, הרג אותו בשדה, שיקר לאלוהים, עכשו הוא יצטער על ההריגה, וכל שארית חייו הוא יקדיש לצדק ומשפט.

  • קין שאל: "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא"? בתמיה (רש"י), קין שואל את אלוהים האם כך זה.
  • קין אמר: "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי" - קין מודה באשמתו, ואומר שהוא עשה עוון גדול כאשר הוא רצח את אחיו, וגם לו מגיעה האימרה: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא יט).
  • קין אמר: "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא" - קין מודה שהוא חטא עוון גדול, ומבקש מאלוהים לשאת, ולרחם עליו (אבן-עזרא), ככתוב: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת ... נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע" (שמות לד ו).
  • קין אמר: 'גדול עוֹנְיֵי מנשוא' (עוֹנְיֵי - מחסור מתמשך באמצעי קיום, דלות) - קין מתלונן שהוא יהיה עני ויסבול חרפת רעב. הוא לא ימצא אישה ולא יהיה לו ילדים. סופו יהיה כמו של הבל לאחר שנות צער.
  • קין אמר: 'גדול עונשי מנשוא' (האות ש' נשמטה) (הרד"ק) - קין מתלונן שהוא מקבל עונש מוות, עונש כבד מנשוא, כדבריו: "וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" (ביאור:בראשית ד יד). ובמקרה הזה, קין לא מודה באשמתו, אלא רק מתלונן על העונש הכבד מנשוא.

כנראה כל ההסברים ביחד הם מה שקין התכוון, וכך הוא ממשיך בדבריו, וכך אלוהים מגיב ונותן לו הגנה.