ביאור:בראשית ד יא

בראשית ד יא: "וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יא.


אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָהעריכה

וְעַתָּהעריכה

אלוהים הכריז את חטאו של קין, "מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י).
קין לא ענה. הוא לא הכחיש ולא הצטדק. לא היה לו מה לענות.

אלוהים מוכן להתחיל בפסק דין שלו. "וְעַתָּה" - עכשו, ברגע זה, אני מוכן להודיע לך את גורלך.

אָרוּרעריכה

"אָרוּר" - מקולל (מילוג). ניתן להבין שהרבה אנשים חשבו שזה הפרוש היחיד, ככתוב: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כב כז), וגם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא" (במדבר כב יב).

אולם קיימות דוגמאות רבות שמראות שהפרוש המקובל אינו הגיוני:

אז מה? אתה מקולל. ומה קורה לך עכשו? כל בר דעת יודע שאין לקללת-איש ערך ממשי! מילים פורחות!

אלוהים הבטיח לאברם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (ביאור:בראשית יב ב), אולם השתמש בשתי מילים שונות: 'לקלל', ו'לאור'. מכיוון שאין מילה מיותרת בתורה, חיב להיות הבדל בין השתיים.

ברכת-אלוהים זה דבר ממשי, מוחשי, ככתוב:

  • "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב).
  • לבן אמר ליעקב: "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז), וסביר שמדובר בבנים ללבן, ולא רק יותר צאן.
  • על יוסף במצרים נאמר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ג).

ניתן להבין שברכת אלוהים זאת הצלחה חומרית וחברתית. לכן המילה "אָאֹר" חייבת להיות ההפך מהצלחה, תוספת - המילה צריכה להיות גרעון, החרמה, נידוי, נישול, גרוש, ניתוק, פירוד, מניעה, והכל ביחד: הענשה/פגיעה על ידי החברה, ככתוב:

  • "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" (ביאור:בראשית ג יז)- מעונשת האדמה בגללך, ולכן תצמיח קוץ ודרדר.
  • "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה" (בראשית מט ז) - מעונשים הם כי פשעם גדול.

אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָהעריכה

אלוהים הביא דברים טובים מן האדמה:

  • "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ב ז).
  • "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ב ט).
  • "וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית ב יט).

אולם עכשו אלוהים מעניש את קין, שבא מן האדמה, וזיהם את האדמה בדם חי.

המשפט: "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה" אינו ברור, האם אלוהים מארר את האדמה כי היא "פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ"?
לא סביר שאלוהים מקלל את האדמה, מה האדמה אשמה? מה האדמה יכלה לעשות? ובכל מקרה האדמה לא קיבלה עונש.

  1. ייתכן שהיה צריך להיות כתוב: "אָרוּר אָתָּה [לָ]אֲדָמָה, אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ", וכך יש הגיון למשפט - קין הוא ארור לאדמה. האדמה קיבלה את התפקיד להעניש את קין ולא לתת לו מכוחה (ביאור:בראשית ד יב). הוא פגע בה והיא תפגע בו.
  2. ייתכן שהפרוש המילה 'ארור' היא להיות מנודה או מנושל, וכך המשפט הוא: 'מנושל אתה מן האדמה.' ואז יש לזה משמעות. קין איבד את הבעלות על השדות שלו, ועל הזכות להשתמש בהם, וכך הוא עבר לארץ נוד, ארץ נוודים, ונעשה רועה צאן.

זאת הפעם שניה שאלוהים מאורר את האדם ואת האדמה. אלוהים כבר אמר לאדם: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:בראשית ג יז), וגם הוסיף: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית ג יח), כך שלמעשה אין הרבה חידוש בעונש של קין. לוא לא היתה ברירה אלא להיות עובד אדמה, יתכן שזאת היתה בעיה לקין, אבל נראה שהוא עבד בבניה והקים עיר (ביאור:בראשית ד יז). בזמן שאחרים עבדו בשדות - הוא העניק להם מחסה, והם סיפקו לו אוכל.

אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָעריכה

סביר שאלוהים משתמש בשפה שירית כדי להדגיש את דבריו. האדמה לא פתחה פה ולא לקחה דבר. הדם נשפך עליה, ונספג בין גרגרי האדמה, וחלחל לתוכה.
אמנם קין הרג את הבל, וגרם שדמו ישפך מגופו, אבל האם קין לכלך את ידיו בדם ושפך או זרק את הדם?

קורבן אדם

אם התאור הזה נכון, אז ייתכן שהיה כאן טקס דתי - קורבן אדם. קין עקד ושחט את הבל כקורבן לאלוהים, הקיז את דמו, שפך את דמו על מזבח, וכך הדם הגיע לאדמה. האם קין הגיש מנחה לאלוהים עבור המנחה הראשונה שאלוהים לא שעה למנחתו?

  • אלוהים הגדיר את מעשיו של קין 'כמעשה' - אלוהים אפילו לא אמר שהמעשה היה הרג, ובהחלט לא הגדיר אותו כרצח בכוונה תחילה.
  • ממנחת הבל, מבכורות צאנו, ייתכן שקין חשב שאלוהים מעדיף קורבן חי, והדבר הטוב ביותר לקורבן הןא אחיו.
  • ייתכן שקין עשה כעקדת יצחק, בה נאמר על אברהם: "וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ" (ביאור:בראשית כב ט-י).
  • ייתכן שקין חפר שוחה באדמה ופתח את פיה, כפי שעשה אליהו: "וַיַּעַשׂ תְּעָלָה, כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע, סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ" (מלכים א יח לב) כדי שהדם יתרכז במקום אחד.
  • ייתכן שקין ניהל את הטקס כפי שאלוהים הורה למשה: "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה. וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" (ויקרא א ה).

האם הסבר כזה הוא אפשרי?

האם אלוהים רצה לנתק חלק מהאנשים מעבודת השדה?עריכה

אלוהים נתן עונש שנראה כבד מאוד. אולם בהמשך הסיפור נראה כאילו שקין לא נפגע, ולהפך:

  • קין נעשה בנאי, ראש עיר,
  • וצאצאיו פיתחו
  1. כלי נגינה (ביאור:בראשית ד כא) ששימשו לרקוד ושירה.
  2. רעית צאן ומקנה (ביאור:בראשית ד כ) שכללו את כל תעשית החלב, בשר, גבינה, עורות.
  3. כלים מברזל ונחושת (ביאור:בראשית ד כב), וכך נוצרו כלי עבודת וכלי מלחמה.

התוצאה היתה חיובית ביותר, וייתכן שזאת היתה כוונתו של אלוהים.