מ"ג בראשית ד יא


<< · מ"ג בראשית · ד · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּכְעַן לִיט אַתְּ מִן אַרְעָא דִּפְתַחַת יָת פּוּמַּהּ וְקַבֵּילַת יָת דְּמָא דַּאֲחוּךְ מִן יְדָךְ׃
אונקלוס (דפוס):
וּכְעַן לִיט אָתְּ מִן אַרְעָא דִּי פְתָחַת יַת פּוּמָּהּ [וְ]קִבֵּילַת יַת דְּמֵי [דַ]אֲחוּךְ מִן יְדָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְעַן חֲלַף דִקְטַלְתֵּיהּ לַיִיט אַתְּ מִן אַרְעָא דִפְתָחַת יַת פּוּמָהּ וְקַבִּילַת יַת דְמֵי דְאָחוּךְ מִן יְדָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך וגו'" - והנני מוסיף לה קללה אצלך לא תוסף תת כחה (ס"א הכל דבור אחד ממן האדמה עד כאן) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה – יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּתְקַלְּלָה הִיא כְּבָר בַּעֲוֹנָהּ (ראה רש"י לעיל א,יא), וְגַם בָּזוֹ הוֹסִיפָה לַחֲטוֹא: "אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ...". וְהִנְנִי מוֹסִיף לָהּ קְלָלָה אֶצְלְךָ: "לֹא תּוֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ" (פסוק הבא).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ועתה ארור אתה מן האדמה — שיבוא לו חסרון מפאת האדמה שיזרע ויטע, כי הוא היה עובד אדמה, ולא תתן האדמה עוד קציר ופרי, ויצטרך ללכת אל ארץ רחוקה ממקום אדם אביו, שהוא קרוב אל הגן, ולא ישקוט במקום אחד, רק ינוע:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארור אתה מן האדמה" - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטוא אשר פצתה את פיה והנני מוסיף לה קללה לא תוסף תת כחה לשון רש"י ואיננו נכון כי בכאן לא ארר האדמה בעבורו כאשר באביו אבל אמר שיהיה הוא ארור ממנה ופירש הקללה שלא תוסיף תת כחה אליו ושיהיה נע ונד בה ואמר כי תעבוד את האדמה כי בכל אשר תטרח בה לעבוד אותה כראוי בחרישה ועידור ובכל עבודה בשדה ותזרע אותה כהוגן לא תוסיף תת כחה לך אבל תזרע הרבה ותביא מעט וזו היא הארירה כטעם וארותי את ברכותיכם (מלאכי ב ב) ואמר כן כנגד אומנותו כי הוא היה עובד אדמה והנה ארר מעשיו וזה טעם לא תוסף תת כחה לך שלא תתן עוד כחה לך כאשר היתה עושה עד הנה בהיותך עובד אותה וכך פירש רבי אברהם ויתכן שאררו מן האדמה שלא תתן היא מעצמה כחה אליו תאנה וגפן לא יתנו חילם באחוזתו ועץ השדה לא יתן אליו פריו וחזר ואמר גם כן כי תעבוד אותה לחרוש ולזרוע לא תוסף תת כחה לך כאשר בתחלה והנה הן שתי קללות באומנתו והשלישית שיהיה נע ונד בה והטעם שלא ינוח לבו ולא ישקוט לעמוד במקום אחד ממנה אבל יהיה גולה לעולם כי עונש הרוצחים גלות וטעם אשר פצתה את פיה לאמר אתה הרגת את אחיך וכסית את דמו באדמה ואני אגזור עליה שתגלה את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה כי תענש בה ובכל אשר תכסה בה כגון הזריעה והנטיעה וזה עונש כל שפיכות דם בארץ כענין שכתוב (במדבר לה לג) כי הדם הוא יחניף את הארץ וחנופת הארץ מארה בפירותיה כענין מהיותם בא אל ערימת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשוף חמשים פורה והיתה עשרים (חגי ב טז)

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה. אררו מן האדמה שלא תתן היא מעצמה כחה אליו. והשני שאף כשיטרח הוא באדמה לחרוש ולזרוע לא תתן כחה אליו כבתחלה, וזה אמרו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ארור אתה מן האדמה" מקולל ומחוסר בטובת האדמה: " אשר פצתה את פיה" שנשתמשת בה לכסות הריגת אחיך וכנגד זה לא תשתמש בה עוד כמו שנשתמשת קודם לכן לצרכי חייך ולא הוצרך לפרש ענש הרוצח כי הדין מבואר בטבע על כל מזיק שכאשר עשה כן יעשה לו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) "ועתה ארור אתה מן האדמה". שהאדמה בעצמה תקלל אותך ותענישך, אשר פצתה את פיה יצייר במליצה שהאדמה פצתה פיה ודברה בפיה כי היא המוכנת לקחת את דמי אחיך מידך, כמו ודמו מידך אבקש, היינו שתקח מידך נקמת דמי אחיך אשר שפכת, כן פצתה האדמה את פיה ואמרה שהיא בעצמה תעשה בך שפטים:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ועתה ארור אתה. אמר רשב"ג: בג' מקומות דברו הכתובים בלשון מועט; ועתה ארור אתה, "ואם בריאה יברא ה'", "ואנכי פציתי פי לה'".

<< · מ"ג בראשית · ד · יא · >>