מ"ג בראשית ד י

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מָא עֲבַדְתָּא קָל דַּם זַרְעֲיָן דַּעֲתִידִין לְמִפַּק מִן אֲחוּךְ קָבְלָן קֳדָמַי מִן אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר מָה עָבַדְתְּ קַל דְמֵי קְטִילַת אָחוּךְ דְאִתְבְּלָעוּ בְּגַרְגִישְׁתָּא צְוָחִין קֳדָמַי מִן אַרְעָא:
ירושלמי (קטעים):
קַל אַדְמֵיהוֹן דְאוֹכְלוֹסִין צַדִיקַיָא דַהֲווֹן עֲתִידִין לְמֵיקַם מִן הֶבֶל אָחוּךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דמי אחיך" - דמו ודם זרעיותיו ד"א שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה

"מן האדמה" - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטוא

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

צועקים אלי — איננו דבק עם קול, וכן: "קול דודי הנה זה בא" (שיר השירים ב ח), אל "דודי" הוא שב "בא" כאשר פירשתי בשיר השירים. והטעם, כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על האדמה. והמתרגם אמר, על בניו שהיה בכחו להולידם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י) "ויאמר ה' מה עשית". ה' הודיעו, א] שהוא חפשי במעשיו והמעשה תתיחס אליך לא אלי. ב] הודיעו כי יש הבדל בעונשים בין החטא שחוטא נגד הדת האלהי או הנמוסי ובין החטא שחוטא נגד הדת הטבעי כמו שהוא ברציחה שהיא נגד הדת הטבעי, כי החוטא נגד הדת האלהי אין ענשו טבעי רק השגחיי, אבל החוטא נגד הדת הטבעי ענשו טבעי, ר"ל שהטבע עצמו תענישו, שלכן אמר על הרציחה ולארץ לא יכופר כי אם בדם שפכו כאלו יקבל ענשו מן הארץ עצמה, כמ"ש כי אבן מקיר תזעק הוי בונה עיר בדמים שהארץ מתקוממה לו להענישהו, וז"ש אחר שדמי אחיך צועקים אלי ומבקשים משפט, ואין צועקים במרום לבקש עונש שמיימי, רק צועקים מן האדמה למטה לבקש עונש הבא מן האדמה והטבע:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

אמר לו הקב"ה: הא רשע, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי א' והפשילו לאחוריו, והיה בעל המרעה רץ אחריו. אמר לו: מה בידך? אמר לו: אין בידי כלום. אמר לו: והלא הוא מפעה אחריך! כך קול דמי אחיך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז כ"ח).

קול דמי אחיך. שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות, אדם נותן ממון מתכפר לו; דיני נפשות, דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר: קול דמי אחיך. אינו אומר "דם אחיך" אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר: דמי אחיך, שהיה דמו מושלח על העצים ועל האבנים. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו פציעות פציעות, חבורות חבורות, שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו. ומיום שפתחה הארץ וקבלתו לדמו של הבל, שוב לא פתחה, שנאמר: "מכנף הארץ זמירות שמענו", מכנף הארץ ולא מפי הארץ. איתיביה חזקיה אחיו: "ותפתח הארץ את פיה"? אמר לו: לרעה פתחה, לטובה לא פתחה. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: גלות מכפרת מחצה; מעיקרא כתיב "נע ונד", ולבסוף כתיב "וישב בארץ נוד". אמר רב יהודה אמר רב: גלות מכפרת ג' דברים, שנאמר: "כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר". רבי יוחנן אמר: גלות מכפרת על הכל, שנאמר: "כתבו את האיש הזה ערירי", ובתר דגלה כתיב: "ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו":

רבי יודן אמר: דמו ודם זרעיותיו. "אם לא את דם נבות ואת דם בניו" אין כתיב כאן, אלא "את דמי נבות ואת דמי בניו", דמו ודם זרעיותיו. רבנין אמרין: "וימת בדם בן יהוידע" אין כתיב כאן, אלא "בדמי בן יהוידע", דמו ודם זרעיותיו.

צועקים אלי. אמר רשב"י: קשה הדבר לאמרו ואי אפשר לפה לפרשו. משל לשני אטליטין שהיו עומדין ומתגוששין לפני המלך, אילו רצה המלך פרשן. לא רצה המלך לפרשן, נתחזק אחד על חברו והרגו, והיה מצווח ואומר: מאן יבעי דיני קדם מלכא? כך קול דמי אחיך וגו'. לעלות למעלה לא היתה יכולה, שהרי עדיין לא עלתה לשם נשמה; ולמטה ולא היתה יכולה לעמוד, שעדיין לא נקב שם אדם, והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים.

<< · מ"ג בראשית · ד · י · >>