ביאור:בראשית ד טז

בראשית ד טז: "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, קִדְמַת עֵדֶן."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד טז.

וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, קִדְמַת עֵדֶן

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה

תאור משונה. נראה כאילו שאלוהים נשאר במקום, וקין, ללא בקשת רשות, קד לאלוהים, הלך לאחור ויצא מנוכחותו של אלוהים.
העורך מציג את זה כאילו שאלוהים נמצא רק במקום אחד ואפשר לצאת מלפניו.

סביר שאחרי שאלוהים גמר לדבר, קין חיכה זמן מה ואז חזר לביתו.
ניתן להשוות מקרים דומים:

"וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית יז כב).
"וַיֵּלֶךְ יְהוָה, כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ" (ביאור:בראשית יח לג).

נראה שכל הדמויים האלה הם באותו קו מחשבה מי הוא האלוהים ואיפה הוא נמצא - אלוהים הוא כמו מלך היושב על כסאו או מבקר את אנשיו.

קִדְמַת עֵדֶן

על אדם ואשתו נאמר שהם נשלחו וגורשו מגן עדן (ביאור:בראשית ג כג), ואז אלוהים הציב את הכרובים, מקדם לגן עדן, ממזרחו של גן עדן, לשמור על הדרך לעץ החיים, ככתוב: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים" (ביאור:בראשית ג כד).
ניתן להבין שאדם גורש מזרחה מגן עדן, ושם הוא נשאר לעבוד את האדמה, ובינו ובן גן עדן, על הדרך לעץ החיים, אלוהים הציב את הכרובים.

וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, קִדְמַת עֵדֶן

אלוהים אמר לקין "נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ד יב), וקין שב לאזור של אביו, והתישב שם, בארץ נוד, כתושב ולא כגר.
לא מסופר שקין היה נוד, אבל הארץ עצמה נקראת ארץ נוד, אולי בגלל שאנשיה היו נוודים.
קין הבין שהאדמה לא תניב לו יבול, לכן הוא התחיל לבנות עיר, מקום מגורים לאנשים רבים - הוא יעניק להם מחסה מאויבים, חיות רעות, ומזג האוויר, והם יספקו לו אוכל ושכר דירה.

תאורים דומים מוצאים אצל אברם, שהיה רועה צאן, נוד, ועבר מחרן לכנען, לאחר שאלוהים דיבר איתו:

"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה" (ביאור:בראשית יב ח).
"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (ביאור:בראשית יג יח).

ניתן להבין שקין גם הוא שב לביתו מקדם לגן עדן, חזר לאוהלו, ייתכן שאסף את הצאן של הבל שנשאר חסר בעלים (ביאור:בראשית ד ב), ומזה הוא חי. רואים שבהמשך, "יָבָל" שהיה צאצא דור שישי של קין, וצאצאיו היו יושבי "אֹהֶל וּמִקְנֶה" (ביאור:בראשית ד כ), בדומה לתרח אבי אברם שהיה נוד, והיה לו אוהל ומקנה (ביאור:בראשית יא לא).