ביאור:בראשית ד כג

בראשית ד כג: "וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה: שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כג.


התהללות למךעריכה

שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִיעריכה

יש הרואים בפסוקים כ"ג-כ"ד התהללות של למך והתגאות ברצח שביצע. הוא קורא לנשותיו, עדה וצילה, ומספר להן על רוצחו איש, מפני שהאיש פצע אותו, וילד, מפני שיצר לו חבורה. בפסוק כ"ד אומר למך, שכמו שהפוצע את קין, יתנקם בו שבעתיים (פסוק ט"ו), כך הפוצע את למך יתנקם בו פי שבעים ושבעה.

למך מדגים את ההדרדרות המוסרית שמיוחסת לצאצאי קין.

לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּהעריכה

לפי חוקי חמורבי אדם רשאי לשאת אישה אחת בלבד, ויכול לקחת פילגשים.
ניתן לראות שלמך הרשה לעצמו לעשות כאוות נפשו. כמובן הוא לא היחיד בתקופת האבות, ואפילו משה לא הקפיד בעניין הזה. הרבה אלימות נובעת מהעובדה שיש גברים ללא נשים. שליטים משתמשים בלחץ המיני של גברים צעירים כדי להפוך אותם לחילים, להבטיח להם נשים ושלל, כדי שיצאו לכבוש אדמות ולתפוס להם נשים.

למך זכה להפוך לכינוי גנאי - כינוי לאדם לא-יוצלח, שלומיאל, 'חושם'.
כנראה שזה היה היחס לדמות התקיפה הזאת.

כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִיעריכה

נראה כאן שלמך מתהלל לפני נשותיו, אבל לא בטוח שהוא פירסם את זה בעיר.

יש מדרש שטוען שלמך הרג את קין. לא נראה שיש בסיס לטענה הזאת. נראה שלמך היה במאבק עם איש וילד, הוא נפצע אבל בסוף ניצח במאבק והרג את היריבים. לפי חוקי חמורבי אפשר להביא אותו למשפט, והשופט יברר את העובדות ויקבע את עונשו. ספר היובלים לא קיבל את האפשרות הזאת, ככתוב: "ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו ויומת בקרב אבניו. כי באבן המית את־הבל ובאבן הומת גם הוא על־פי משפט־הצדק" (ספר היובלים ד מג-מד), אולם זה לא נראה מדויק בקשר למותו של הבל, כי ממכת אבן בראש לרוב לא נשפך הרבה דם, כפי שאלוהים תאר: "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ, לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ" (ביאור:בראשית ד יא).

אלוהים העניק הגנה לקין בעזרת האות והאיום לנקום שבעתים בפוגע בקין. למך טוען שמי שיפגע בו יענש פי 77, וזאת ללא בסיס מלבד היותו איש אלים ואולי בעל שררה.