רש"י על בראשית ד
<< · רש"י על בראשית · ד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"והאדם ידע" - כבר קודם הענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן וכן ההריון והלידה שאם כתוב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים
"קין" - על שם קניתי
"את ה'" - כמו עם ה' כשברא אותי ואת אישי לבדו בראנו אבל בזה שותפים אנו עמו (נדה לא)
"את קין את אחיו את הבל" - ג' אתים ריבוים הם מלמד שתאומה נולדה עם קין ועם הבל נולדו שתים לכך נאמר ותוסף (ב"ר)פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"וישע" - ויפן וכן ואל מנחתו לא שעה לא פנה וכן ואל ישעו רצ"ל ולא ישעה (ישעיהו יז) אל יפנו וכן (איוב יד) שעה מעליו פנה מעליו
"וישע" - ירדה אש ולחכה מנחתופסוק ז (כל הפסוק)
"הלוא אם תיטיב" - כתרגומו פירושו
"לפתח חטאת רובץ" - לפתח קברך חטאתך שמור
"ואליך תשוקתו" - של חטאת הוא יצר הרע תמיד שוקק ומתאוה להכשילך
"ואתה תמשל בו" - אם תרצה תתגבר עליופסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"אי הבל אחיך" - להכנס עמו בדברי נחת אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך
"לא ידעתי" - נעשה כגונב דעת העליונה
"השומר אחי" - לשון תימה הוא וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתחפסוק י (כל הפסוק)
"דמי אחיך" - דמו ודם זרעיותיו ד"א שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה
"מן האדמה" - יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטואפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"לכן כל הורג קין" - זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פירשו לכן כל הורג קין לשון גערה כה יעשה לו כך וכך עונשו ולא פירש עונשו
"שבעתים יוקם" - איני רוצה להנקם מקין עכשיו לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם והיא נקמת הבל מקין למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא שלא תהא בריה מזיקתו וכיוצא בו (שמואל ב' ה') ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור ולא פירש מה יעשה לו אבל דבר הכתוב ברמז כל מכה יבוסי ויגע בצנור ויקרב אל השער ויכבשנו ואת העורים וגו' וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא אל תוך הבית המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר כאן קצר דבריו ובדה"א (יא ו) פירש יהיה לראש ולשר
"וישם ה' לקין אות" - חקק לו אות משמו במצחו (ס"א ד"א כל מוצאי יהרגני הבהמות והחיות אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם רק אביו ואמו ומהם לא היה ירא שיהרגוהו אלא אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמ"ש ומוראכם וגו' ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני מיד וישם ה' לקין אות החזיר מוראו על הכל)פסוק טז (כל הפסוק)
"ויצא קין" - יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה
"בארץ נוד" - בארץ שכל הגולים נדים שם
"קדמת עדן" - שם גלה אביו כשגורש מגן עדן שנאמר וישכן מקדם לגן עדן לשמור את שמירת דרך מבוא הגן שיש ללמוד שהיה אדם שם ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים שנאמר (דברים ד) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש דבר אחר בארץ נוד כל מקום שהולך היתה הארץ מזדעזעת תחתיו והבריות אומרים סורו מעליו זהו שהרג את אחיופסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ויקח לו למך" - לא היה לו לפרש כל זה אלא ללמדנו מסוף הענין שקיים הקב"ה הבטחתו שאמר שבעתים יוקם קין עמד למך לאחר שהוליד בנים ועשה דור שביעי והרג את קין זהו שאמר כי איש הרגתי לפצעי וגו'
"שתי נשים" - (ב"ר) כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין (ס"א אינו) כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה וזהו שפירש (איוב כד כא) רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב כמו שמפורש באגדת חלק
"עדה" - היא של פריה ורביה ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו (ס"א ממאכלו) עדה תרגום של סורה
"צלה" - היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו דברי אגדה הם בבראשית רבהפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"תובל קין" - תובל אומנתו של קין תובל לשון תבלין תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים
"לטש כל חרש נחשת וברזל" - מחדד אומנות נחשת וברזל כמו ילטוש עיניו לי (איוב ט"ז) חורש אינו לשון פועל (בסגו"ל) אלא ל' פועל (בציר"י) שהרי נקוד קמץ קטן (דהיינו בציר"י) וטעמו למטה כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל
"נעמה" - היא אשתו של נח בב"רפסוק כג (כל הפסוק)
"שמען קולי" - שהיו נשיו פורשות ממנו מתשמיש לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו שהיה למך סומא ותובל קין מושכו וראה את קין ונדמה לו כחיה ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו וכיון שידע שהוא קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו והיו נשיו פורשות ממנו והוא מפייסן
"שמען קולי" - להשמע לי לתשמיש וכי איש אשר הרגתי לפצעי הוא נהרג וכי אני פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי וילד אשר הרגתי לחבורתי נהרג כלומר ע"י חבורתי בתמיה והלא שוגג אני ולא מזיד לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי
"פצע" - מכת חרב או חץ מקאדור"ה בלע"זפסוק כד (כל הפסוק)
"כי שבעתים יוקם קין" - קין שהרג מזיד נתלה לו עד ז' דורות אני שהרגתי שוגג לא כ"ש שיתלה לי שביעיות הרבה
"שבעים ושבעה" - לשון רבוי שביעיות אחז לו כך דרש רבי תנחומא ומדרש בראשית רבה לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה לפי שנגזרה גזירה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר המבול בא ושוטף את הכל והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עון ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות אני שלא הרגתי לא כ"ש שיתלו לי שביעיות הרבה וזה ק"ו של שטות א"כ אין הקב"ה גובה את חובו ומקיים את דברו