ביאור:בראשית ד יט
בראשית ד יט: "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יט.
וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים
עריכהבכורה
עריכהלמך נשא את הבכורה במשפחת קין.
כיוון שבתקופה ההיא, אנשים חיו שנים רבות וכל אבותיו של למך עוד היו בחיים, לא ברור מי היה ראש העיר חנוך, אבל סביר שללמך היה תפקיד בכיר.
כמנהג השליטים הוא הרשה לעצמו לקחת שתי נשים. כך גם עשה עשו (ביאור:בראשית כו לד), וכך נכפה על יעקב (ביאור:בראשית כט כח). לא נאמר האם קין ובניו היו מרוצים מהתנהגותו של למך.
סביר שבשלב הזה כבר היו הרבה גברים ונשים על הארץ, ולא היה מחסור של נשים כמו שקרה לקין והבל שהיתה להם רק אחות אחת (ביאור:בראשית ד יז), (ספר היובלים ד א).
שְׁתֵּי נָשִׁים
עריכהרש"י מסביר שלמך לקח שתי נשים, אחת לרביה, ואחת לקישוט ושימוש.
היפה היתה צריכה לשתות כוס של עקרין כדי שלא תלד.
שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה
עריכהלמך שבר את המנהג של אבותיו לשאת אישה אחת, ונשא שתי נשים.
כאשר גברים נושאים יותר מאישה אחת נוצר מצב בו לגברים אחרים אין נשים, וגברים חסרי נשים נוטים להיות אלימים. שליטים מגיסים אנשים כאלה לצבא כדי לצאת לכבוש עמים אחרים. כך השליט מגדיל את שלטונו ורכושו, והחילים חוטפים לעצמם נשים מהעם הנכבש (דברים כב יא). עד היום יש עמים שפועלים בצורה כזאת, במלחמה גלויה או פלישה מוסתרת, וכדי להפסיק את האלימות שבהם, חייבים דבר ראשון לבטל את הרשות לשאת יותר מאישה אחת.
נראה כאילו שלמך נשא אותן ביחד או בזמן קצר, ולא שאחת היתה צעירה מהשניה בשנים רבות.
שתיהן היו נשותיו, ולא אחת מהן פילגש בדרגה נמוכה יותר.
לא נאמר שהן היו צרות אחת לשניה, או שלמך אהב אחת יותר מהשניה. למך השוויץ על הריגת איש וילד לשתיהן ביחד (ביאור:בראשית ד כג).
בספר היובלים פרק ד מלבד חנוך בן קין, לא מסופר על צאצאיו של קין.
שמות הנשים
עריכה"עָדָה" נשמע מהמילה: עדי, עדיים, קשוטים. אולם עדה ילדה ראשונה שני בנים: "יָבָל" (ביאור:בראשית ד כ) ואת "יוּבָל" (ביאור:בראשית ד כא).
לכן ניתן להבין ששמה בא משורש המילה הארמית נאר'אדא (| הריון), כדברי רש"י "עדה תרגום של סורה".
"צִלָּה" - רש"י "היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו. (דברי אגדה הם בבראשית רבה)".