קטגוריה:שמות כט לו

<< | ספר שמות • פרק כ"ט • פסוק ל"ו | >>

נוסח המקרא

ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו

וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ.

המהדורה המוטעמת:

וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל־הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃

המהדורה הדקדוקית:

וּ/פַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַ/יּוֹם֙ עַל־הַ/כִּפֻּרִ֔ים וְ/חִטֵּאתָ֙ עַל־הַ/מִּזְבֵּ֔חַ בְּ/כַפֶּרְ/ךָ֖ עָלָ֑י/ו וּ/מָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖/וֹ לְ/קַדְּשֽׁ/וֹ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתוֹרָא דְּחַטָּאתָא תַּעֲבֵיד לְיוֹמָא עַל כִּפּוּרַיָּא וּתְדַכֵּי עַל מַדְבְּחָא בְּכַפָּרוּתָךְ עֲלוֹהִי וּתְרַבֵּי יָתֵיהּ לְקַדָּשׁוּתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וְתוֹרָא דְחַטָּאתָא תַּעֲבֵיד לְיוֹמָא עַל כִּיפּוּרַיָא וּתְרַבֵּי עַל מַדְבְּחָא בְּכַפָּרוּתָךְ עֲלוֹי וּתְרַבֵּי עֲלֵיהּ לְקַדָּשׁוּתֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"על הכפורים" - בשביל הכפורים לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב ולפי שנא' שבעת ימים תמלא ידם אין לי אלא דבר הבא בשבילם כגון האילים והלחם אבל הבא בשביל המזבח כגון פר שהוא לחטוי המזבח לא שמענו לכך הוצרך מקרא זה. ומדרש ת"כ אומר (מכלתא דמלואים משנה ט"ו) כפרת המזבח הוצרך שמא התנדב איש דבר גזול במלאכת המשכן והמזבח

"וחטאת" - ותדכי לשון מתנת דמים הנתונים באצבע קרוי חטוי

"ומשחת אותו" - בשמן המשחה וכל המשיחות כמין כ"ף יונית

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

עַל הַכִּפּוּרִים – בִּשְׁבִיל הַכִּפּוּרִים, לְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִכָּל זָרוּת וְתִעוּב. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם" (פסוק לה), אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא בִּשְׁבִילָם, כְּגוֹן הָאֵילִים וְהַלֶּחֶם; אֲבָל הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן פַּר שֶׁהוּא לְחִטּוּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא שָׁמַעְנוּ? לְכָךְ הֻצְרַךְ מִקְרָא זֶה. וּמִדְרַשׁ תּוֹרַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר: כַּפָּרַת הַמִּזְבֵּחַ הֻצְרַךְ, שֶׁמָּא הִתְנַדֵּב אִישׁ דָּבָר גָּזוּל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.
וְחִטֵּאתָ – וּתְדַכֵּי [=וּתְטַהֵר]; לְשׁוֹן מַתְּנַת דָּמִים הַנְּתוּנִים בְּאֶצְבַּע, קָרוּי חִטּוּי.
וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ – בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְכָל הַמְּשִׁיחוֹת כְּמִין כִי^[1].

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"תעשה ליום על הכפורים" - בשביל הכפורים לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב ובמדרש תורת כהנים (צו א טו) אומר כפרת המזבח הוצרכה שמא התנדב אדם דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח לשון רש"י והנכון כי על הכפורים על שני האילים שהם כפורים לאהרן ולבניו כמו שאמר כאן (לעיל בפסוק לג) ואכלו אותם אשר כפר בהם ואף כי החטאת כפרה וכתיב כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם (ויקרא ח לד) כדברי ר"א

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ופר חטאת". היה הציווי לעשות פר חטאת הנזכר בכל יום מימי המלואים, וכבר בארתי צו (סימן קפ"ח) שמן פר החטאת נתן שש מתנות והם ד' מתנות על ד' קרנות,

וחטוי, שהוא לדעת הספרא מ"ש ויחטא את המזבח שהיא זריקה מיוחדת על גופו של מזבח, שלמד ממה שנאמר לו כאן וחטאת את המזבח בכפרך עליו, ויציקה על היסוד ויקדשהו לכפר, שמתן סביב ויציקת היסוד קורא בשם כפרה, והחטוי בגוף המזבח קורא בשם חטוי, ועז"א וחטאת את המזבח בכפרך שבעת הכפרה תעשה גם החיטוי בכל ז' ימים, ואמר עוד שבעת ימים תכפר על הכפרה שהוא מתן סביב ויציקה על היסוד, ובספרא צו (סי' ק"פ) פי' שהכפרה על המזבח היה אם הביא איש נדבתו שלא ברצון עיי"ש. כל הנגע במזבח יקדש, מלמד שהפסולים אם עלו לא ירדו, ודבר זה התבאר היטב צו (סי' ב' ג') בארך, וה"ה בכלים דכתיב בהו לקמן כל הנוגע בהם יקדש מקדשים את הראוי להם, ושם בארתי הכרח הדרוש הזה להוציא מדעת הראב"ד, עיי"ש: