ביאור:עזרא ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של עזרא ד)


גויי הארץ מתנגדים לבניית המקדש, מלשינים לארתחששסתא, ומפסיקים את הבניה

א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, כִּי בְנֵי הַגּוֹלָה היהודים שגלו מהארץ וכעת חזרו בּוֹנִים הֵיכָל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם: "נִבְנֶה עִמָּכֶם, כִּי כָכֶם כמותכם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא לעבודה זרה, (ולא) וְלוֹ ולה' אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן בנו של סנחריב מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה שהגלה אותנו לפה". ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל: "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד היהודים לבדנו נִבְנֶה לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס". ד וַיְהִי עַם הָאָרֶץ צרי יהודה שגרו בארץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה, (ומבלהים) וּמְבַהֲלִים מבהילים, מפחידים אוֹתָם לִבְנוֹת מלבנות. ה וְסֹכְרִים שוכרים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם עצת היהודים לבנות את בית המקדש כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ חששו צרי יהודה שיתן רשות לבנות את בית המקדש, לכן, כָּתְבוּ שִׂטְנָה דברים רעים עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כדי שלא יתן ליהודים רשות לבנות. {ס}
ז וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הוא כורש המדובר לעיל (אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הוא שם כללי של מלכי פרס, כמו פרעה לפרעונים) כָּתַב בִּשְׁלָם, מִתְרְדָת, טָבְאֵל שמות של ראשי האנשים מצרי יהודה ובנימין וּשְׁאָר (כנותו) כְּנָו‍ֹתָיו רעיו עַל אל (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס, וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָ האגרת כָּתוּב אֲרָמִית באותיות ארמיות (ולא בכתב דעץ שהיה נהוג בישראל בזמנו) וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית בשפה ארמית. {פ}

ח רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם, לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא. ט אֱדַיִן רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן, דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא טַרְפְּלָיֵא אֲפָרְסָיֵא (ארכוי) אַרְכְּוָיֵא בָבְלָיֵא שׁוּשַׁנְכָיֵא (דהוא) דֶּהָיֵא עֵלְמָיֵא. י וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא וְהוֹתֵב הִמּוֹ בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן, וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת. יא דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא, עַבְדֶיךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת. {פ}
יב יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם, קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן (ושורי) וְשׁוּרַיָּא (אשכללו) שַׁכְלִלוּ וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ. יג כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן, מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק. יד כְּעַן כָּל קֳבֵל דִּי מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲ‍רִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא, עַל דְּנָה שְׁלַחְנָא וְהוֹדַעְנָא לְמַלְכָּא. טו דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן יוֹמָת עָלְמָא, עַל דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת. טז מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן, לָקֳבֵל דְּנָה חֲלָק בַּעֲבַר נַהֲרָא לָא אִיתַי לָךְ. {פ}
יז פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא עַל רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן דִּי יָתְבִין בְּשָׁמְרָיִן, וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה שְׁלָם וּכְעֶת. {ס}
יח נִשְׁתְּוָנָא דִּי שְׁלַחְתּוּן עֲלֶינָא, מְפָרַשׁ קֱרִי קָדָמָי. יט וּמִנִּי שִׂים טְעֵם וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ דִּי קִרְיְתָא דָךְ מִן יוֹמָת עָלְמָא עַל מַלְכִין מִתְנַשְּׂאָה, וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד בַּהּ. כ וּמַלְכִין תַּקִּיפִין הֲווֹ עַל יְרוּשְׁלֶם וְשַׁלִּיטִין בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה, וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ מִתְיְהֵב לְהוֹן. כא כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם. כב וּזְהִירִין הֱווֹ שָׁלוּ לְמֶעְבַּד עַל דְּנָה, לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא לְהַנְזָקַת מַלְכִין. {ס}
כג אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן, אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל. {ס}
כד בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם, וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. {פ}

תרגום הארמית לעברית:

(ח) רְחוּם בַּעַל-דְּבָרִים שיודע לערוך ולסגנן את המכתב וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר, כָּתְבוּ אִגֶּרֶת אַחַת בשליחות צרי יהודה המוזכרים בפסוק ז עַל יְרוּשָׁלַיִם, לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ, כֵּן:

(ט) אֲזַי רְחוּם בַּעַל-דְּבָרִים וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּשְׁאָר חַבְרֵיהֶם, הַדִּינִים וְהַפַּרְסִים, הַנִּטְפָּלִים, הַפַּרְסִים, הָאָרִיִּים, הַבַּבְלִים, הַשּׁוּשַׁנִּים הבאים מעיר הבירה שושן, שֶׁהוּא במדינת הָעֵלָמִים הבאים ממדינת עילם.

(י) וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר הֶגְלָה אָסְנַפַּר הכוונה לסנחריב או לאשורבניפל הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקִרְיָה שֶׁל בעיר שֹׁמְרוֹן, וּשְׁאָר וגם שאר האומות היושבים ב- עֵבֶר הַנָּהָר בין נהר פרת לארץ ישראל, שהוא עבר הנהר לבבל שהיתה בין פרת לחידקל, וְכְעֶנֶת וכעת, ועתה.

(יא) זֶה הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו, אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ: עֲבָדֶיךָ אִישׁ עֵבֶר הַנָּהָר, וְכְעֶנֶת.

(יב) יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, שֶׁהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָלוּ מֵאִתְּךָ אֵלֵינוּ בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם, הַקִּרְיָה את העיר הַמּוֹרֶדֶת וְהָרָעָה בּוֹנִים, וְהַחוֹמוֹת הִשְׁלִימוּ וְהַיְּסוֹדוֹת יְחַזֵּקוּ.

(יג) כָּעֵת, יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם קִרְיָה זוֹ תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, מַתָּת, מִנְחָה וּמַס לֹא יִתְּנוּ, וְהָכְנַסָת המְלָכִים תוּזָק.

(יד) כָּעֵת, כָּל-עֻמַּת מכיוון שֶׁמֶּלַח הַהֵיכָל מָלַחְנוּ רומז לטקס למתקבל לפקידות בברית מלח, גם: טובת ההיכל (הממלכה) טובתנו, וְעֶרְוַת בזיון הַמֶּלֶךְ לֹא יָאֶה לָנוּ לִרְאוֹת, עַל זֹאת שָׁלַחְנוּ וְהוֹדַעְנוּ לַמֶּלֶךְ.

(טו) שֶׁיְּבַקֵּר בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע, שֶׁקִּרְיָה זוֹ קִרְיָה מוֹרֶדֶת, וּמַזֶּקֶת מְלָכִים וּמְדִינוֹת, וְמְרִידוֹת עוֹשִׂים בְּתוֹכָהּ מִימוֹת עוֹלָם; עַל זֶה בסיבה זו קִרְיָה זוֹ הָחֳרָבָה החריבו אותה.

(טז) מוֹדִיעִים אֲנַחְנוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם קִרְיָה זוֹ תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, לְעֻמַּת זֶה כנגד זה, בשביל זה חֵלֶק בְּעֵבֶר הַנָּהָר אֵין לָךְ לא יהיה לך, כיון שישראל יקחו לך את הכל.


(יז) אֶת הַצַּו שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רְחוּם בַּעַל-דְּבָרִים וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּשְׁאָר חַבְרֵיהֶם, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן וּשְׁאָר עֵבֶר הַנָּהָר:

שָׁלוֹם לכולם יהיה שלום, ‏‏וְכְעֶת ועתה - .

(יח) הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֵלֵינוּ, מְפֹרָשׁ נִקְרְאָה לְפָנַי.

(יט) וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, וּבִקְּרוּ וּמָצְאוּ, שֶׁהקִּרְיָה הזוֹ מִימוֹת עוֹלָם עַל מְלָכִים מִתְנַשֵּׂאת, וּמֶרֶד וְמלחמה נַעֲשֶׂה בָּהּ.

(כ) וּמְלָכִים חֲזָקִים הָיוּ עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְשׁוֹלְטִים בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, וּמַתָּת, מִנְחָה וּמַס נִתָּן לָהֶם.

(כא) כָּעֵת, שִׂימוּ צַו לְבַטֵּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְקִרְיָה ועיר זוֹ לֹא תִּבָּנֶה, עַד מִמֶּנִּי צַו יוּשָׂם.

(כב) וּזְהִירִים הֱיוּ מֵעֲשׂוֹת מִשְׁגֶּה עַל זֶה, שֶׁמָּא יִרְבֶּה הַהֶפְסֵד לְהַזָּקַת מְלָכִים.


(כג) אֲזַי מִשֶּׁהֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת שֶׁל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ נִקְרָא לִפְנֵי רְחוּם וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וְחַבְרֵיהֶם, הָלְכוּ בִבְהִילוּת לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַיְּהוּדִים, וּבִטְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעַ בכח הזרוע וָחָיִל ועל ידי צבא.

(כד) אֲזַי בָּטְלָה עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה בְּטֵלָה עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.