ביאור:עזרא ח
קיצור דרך: a35a08
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג (מהדורות נוספות של עזרא ח)
א
וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם ראשי המשפחות וְהִתְיַחְשָׂם לתולדותם, כל מי שהשתייך להם, הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל.
{ס}
ב
מִבְּנֵי פִינְחָס מצאצאיו של פינחס (בן אלעזר בן אהרון הכהן): גֵּרְשֹׁם עלה עם עזרא כהן ושמו גרשום
{ס}
מִבְּנֵי אִיתָמָר איתמר בן אהרון הכהן: דָּנִיֵּאל,
{ס}
מִבְּנֵי דָוִיד מצאציו של דוד המלך: חַטּוּשׁ.
{ס}
ג
מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה אלה שעלו היו מבני שכניה, ושכניה היה
{ס} מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ: זְכַרְיָה לראש העולים מבני שכניה קראו זכריה, וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ התיחסו לִזְכָרִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שהיה ידוע שהם מבני משפחתו, ואם זכריה כשר, כולם גם כן כשרים.
{ס}
ד
מִבְּנֵי פַּחַת מושל מוֹאָב: אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן זְרַחְיָה, וְעִמּוֹ מָאתַיִם הַזְּכָרִים שהתיחסו אליו.
{ס}
ה
מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה הראש היה: בֶּן יַחֲזִיאֵל, וְעִמּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַזְּכָרִים.
{ס}
ו
וּמִבְּנֵי עָדִין: עֶבֶד בֶּן יוֹנָתָן, וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים הַזְּכָרִים.
{ס}
ז
וּמִבְּנֵי עֵילָם: יְשַׁעְיָה בֶּן עֲתַלְיָה, וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים.
{ס}
ח
וּמִבְּנֵי שְׁפַטְיָה: זְבַדְיָה בֶּן מִיכָאֵל, וְעִמּוֹ שְׁמֹנִים הַזְּכָרִים.
{ס}
ט
מִבְּנֵי יוֹאָב: עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל, וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמֹנָה עָשָׂר הַזְּכָרִים.
{ס}
י
וּמִבְּנֵי שְׁלוֹמִית: בֶּן יוֹסִפְיָה, וְעִמּוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים הַזְּכָרִים.
{ס}
יא
וּמִבְּנֵי בֵבַי: זְכַרְיָה בֶּן בֵּבָי, וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים.
{ס}
יב
וּמִבְּנֵי עַזְגָּד: יוֹחָנָן בֶּן הַקָּטָן, וְעִמּוֹ מֵאָה וַעֲשָׂרָה הַזְּכָרִים.
{ס}
יג
וּמִבְּנֵי אֲדֹנִיקָם: אַחֲרֹנִים כל אחרוני המשפחה עלו מהגולה, וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: אֱלִיפֶלֶט, יְעִיאֵל וּשְׁמַעְיָה, וְעִמָּהֶם שִׁשִּׁים הַזְּכָרִים.
{ס}
יד
וּמִבְּנֵי בִגְוַי: עוּתַי (וזבוד) וְזַכּוּר, וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים.
{פ}
טו
וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא הזורם אֶל אַהֲוָא שם מקום, כנראה ממזרח לנהר פרת, וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה, וָאָבִינָה בָעָם בחנתי את העם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם.
טז
וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר את אליעזר' לַאֲרִיאֵל' לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים שהם כולם ראשי משפחות כהונה, וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים שהיו חכמים.
יז
(ואוצאה) וָאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ לדבר עם אדו שהיה הָרֹאשׁ בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם במקום ששמו כספיא (להבדיל מכספיא הנהר), וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל אִדּוֹ אָחִיו ואחיו (הנתונים) הַנְּתִינִים שהיו ממונים מטעם המלך בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם, לְהָבִיא לָנוּ מְשָׁרְתִים לְבֵית אֱלֹהֵינוּ שיחפשו לנו לויים.
יח
וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל חכם מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל, וְשֵׁרֵבְיָה והביאו גם את שרביה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר.
יט
וְאֶת חֲשַׁבְיָה וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה מִבְּנֵי מְרָרִי, אֶחָיו וּבְנֵיהֶם עֶשְׂרִים.
{ס}
כ
וּמִן הַנְּתִינִים ועלו גם מן הנתינים (שבויים שניתנו בימי קדם להיות עבדים במקדש, וע"פ חז"ל הם הגיבעונים) שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים של דוד לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם, נְתִינִים מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים, כֻּלָּם נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת.
כא וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שנלך בדרך לשלום ולא יזיקו אותנו אויבים בדרך לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל רְכוּשֵׁנוּ. כב כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ, כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "יַד אֱלֹהֵינוּ השגחת אלהינו עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה, וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו". כג וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת, וַיֵּעָתֵר לָנוּ קיבל את תפילותינו, ואחר כך הגענו לירושלים בשלום.
כד
וָאַבְדִּילָה מִשָּׂרֵי הַכֹּהֲנִים שְׁנֵים עָשָׂר, לְשֵׁרֵבְיָה חֲשַׁבְיָה וְעִמָּהֶם מֵאֲחֵיהֶם עֲשָׂרָה.
כה
(ואשקולה) וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים, תְּרוּמַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הַהֵרִימוּ שהרימו הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים.
כו
וָאֶשְׁקֲלָה עַל יָדָם כֶּסֶף - כִּכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּכְלֵי כֶסֶף - מֵאָה לְכִכָּרִים כל כלי היה ככר כסף, זָהָב - מֵאָה כִכָּר.
כז
וּכְפֹרֵי מזרקי זָהָב - עֶשְׂרִים' לַאֲדַרְכֹנִים סוג של מטבע - אָלֶף, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה מראה צהוב יקר, כעין זהב - שְׁנַיִם, חֲמוּדֹת כַּזָּהָב נאות כזהב.
כח
וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם: "אַתֶּם קֹדֶשׁ לַיהוָה כהנים שקדושים לה', וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ, וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם.
כט
שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ הקפידו על שמירת הכלים עַד תִּשְׁקְלוּ שתמסרו אותם בספירה מדוייקת לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָ͏ִם, הַלִּשְׁכוֹת כדי לתת אותם ללשכות בֵּית יְהוָה".
ל
וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים, לְהָבִיא לִירוּשָׁלַ͏ִם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ.
{פ}
לא
וַנִּסְעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְיַד אֱלֹהֵינוּ והשגחת אלהינו הָיְתָה עָלֵינוּ, וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ.
לב
וַנָּבוֹא יְרוּשָׁלָ͏ִם, וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה.
לג
וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ עַל יַד מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, וְעִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס, וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן יֵשׁוּעַ וְנוֹעַדְיָה בֶן בִּנּוּי הַלְוִיִּם.
לד
בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל הכלים נמסרו במספר ובמשקל לַכֹּל לכל אחד ואחד, איך שקבלו אותו, וַיִּכָּתֵב כָּל הַמִּשְׁקָל בָּעֵת הַהִיא.
{פ}
לה
הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: פָּרִים - שְׁנֵים עָשָׂר עַל כָּל כמספר שבטי יִשְׂרָאֵל, אֵילִים - תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, כְּבָשִׂים - שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, צְפִירֵי חַטָּאת כנראה כדי לכפר על החטאים שגרמו לגלות בבל - שְׁנֵים עָשָׂר. הַכֹּל גם החטאות עוֹלָה לַיהוָה הקריבו לעולה, והכהנים לא אכלו את הבשר כמו בקורבן חטאת.
{פ}
לו
וַיִּתְּנוּ אֶת דָּתֵי צוי הַמֶּלֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּפַחֲווֹת ומושלי מדינות עֵבֶר הַנָּהָר, וְנִשְּׂאוּ האחשדרפנים והפחוות כיבד אֶת הָעָם וְאֶת בֵּית הָאֱלֹהִים.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם" (פסוק לא) - יומיים לפני פסח. כפי הנראה התכוון עזרא לעבור את נהר פרת בפסח ולעשות יציאת בבל כעין יציאת מצרים. (דעת מקרא) מבחינה פרקטית כמובן היציאה לדרך באביב מבטיחה מזג אויר נעים בתחילה, ומבלי חשש לגשמים בהמשך המסע.
- "וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ" (שם) - כעין זה בתפילת הדרך