קטגוריה:עזרא ד ח
רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְ/שִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔/א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְ/אַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖/א כְּנֵֽמָא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"רחום בעל טעם" - רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב
"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר
"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון
"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים
"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמןמלבי"ם (כל הפרק)
(ח) "רחום" ואז "רחום בעל טעם ושמשי ספרא" שהם היו המעתיקים והיו נאמנים למלך שלא יעשו זיוף במלאכתם עשו מרמה בהעתקתם, ותחת שהכותבים כתבו תלונתם על בנין הבית העתיקו המה את הכתב שטנה על בנין ירושלים, וז"ש "כתבו אגרא חדא על ירושלם", שהם כתבו שהיהודים בונים ומבצרים את ירושלים, ובכ"ז היה זה באופן שגם אם יודע למלך שהדבר שקר שלא בנו את חומת ירושלים רק את הבית, לא היו יכולים להעניש לא את הכותבים ולא את המעתיקים כמו שית' בפסוק י"ב, והם "כתבו לארתחששתא מלכא כנמא" כאשר נאמר, והנה היה מחקי המלך ששני השרים שנתמנו להעתיק הם כתבו שמם בראש המכתב, [כי מידם יבקש המלך אם נעשה איזה זיוף ומרמה בהעתקה] ואח"כ כתבו שמות הכותבים והמבקשים, [כי מידם יבוקש אם כתבו איזה שקר בגוף המכתב, וגם שידע המלך מי המבקש], וזאת נכתב על המכתב, כמו שהיום יחתמו שמם תחת המכתב, אולם תחת שהיה להם להזכיר שמות הכותבים בשלם מתרדת טבאל וחבריהם, כתבו הם שמכתב זה יצא מכל העמים אשר בעבר הנהר שאז ישים המלך על לבו כי לא דבר רק הוא והוא דבר הנוגע לכל העמים אשר במדינתו, וע"ז כתבו.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בעל טעם" - היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה
"ספרא" - היודע לאמן ידו בכתיבה
"כתבו" - הם כתבו אגרת אחת להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב
"כנמא" - ר"ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה
מצודת ציון
"בעל טעם" - ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטעם זקנים יקח (איוב י"ב)
"אגרא" - כן יקרא כתב השלוח על שם שמאוסף בו דברים הרבה והוא מלשון אוגר בקיץ (משלי י)
"כנמא" - ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיהו כ"ג)
תרגום ויקיטקסט: רְחוּם בַּעַל-דברים (היודע לערוך ולסגנן את המכתב) וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר (היודע לכתוב בכתב יפה ובלא שגיאות) כָּתְבוּ אִגֶּרֶת אַחַת בשליחות צרי יהודה המוזכרים בפסוק הקודם עַל יְרוּשָׁלַיִם, לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא הַמֶּלֶךְ, וכֵּן נאמר באיגרת:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:עזרא ד ח.
מי היה ארתחששתא המלך?
- אם נספור את המלכים שמוזכרים בדניאל ועזרא נקבל ששה מלכים ממלכי מדי ופרס שמלכו מאז חורבן בבל.
א. דריוש המדי: דניאל ו וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת כְּבֶן שָׁנִים שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. (אחרי מפלת בבל)
ב. כורש הפרסי: דניאל ו וְדָנִיֵּאל זֶה הִצְלִיחַ בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ הַפַּרְסִי.
ג. אחשורוש: עזרא ד פסוק ה: וְסֹכְרִים (ושוכרים) עֲלֵיהֶם (צרי יהודה ובנימין) יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם (לבנות את בית המקדש בימי שלשה מלכים, כורש הפרסי, אחשורוש, ואחתחששתא. והפסוק מונה את שלשת המלכים) כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם.
ד. ארתחששתא: עזרא ד פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס, וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.
ה. דריוש הפרסי: עזרא ד אֲזַי בָּטְלָה עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה בְּטֵלָה עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. (בפרק ה' ו' מסופר על בנית בית המקדש ועל הסכמת דריוש לבנותו)
ו. ארתחששתא: עזרא ז וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס וכו'. (עזרא הסופר עלה לארץ ישראל)
לדיון מפורט בסדר מלכי פרס לפי המסורת, ראו ביאור:מלכי פרס בתנ"ך.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "עזרא ד ח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.