קטגוריה:עזרא ד ח

מי היה ארתחששתא המלך?

• אם נספור את המלכים שמוזכרים בדניאל ועזרא נקבל ששה מלכים ממלכי מדי ופרס שמלכו מאז חורבן בבל.

א. דריוש המדי: דניאל ו וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת כְּבֶן שָׁנִים שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. (אחרי מפלת בבל)

ב. כורש הפרסי: דניאל ו וְדָנִיֵּאל זֶה הִצְלִיחַ בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ הַפַּרְסִי.

ג. אחשורוש: עזרא ד פסוק ה: וְסֹכְרִים (ושוכרים) עֲלֵיהֶם (צרי יהודה ובנימין) יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם (לבנות את בית המקדש בימי שלשה מלכים, כורש הפרסי, אחשורוש, ואחתחששתא. והפסוק מונה את שלשת המלכים) כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם.

ד. ארתחששתא: עזרא ד פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס, וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.

ה. דריוש הפרסי: עזרא ד אֲזַי בָּטְלָה עֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה בְּטֵלָה עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. (בפרק ה' ו' מסופר על בנית בית המקדש ועל הסכמת דריוש לבנותו)

ו. ארתחששתא: עזרא ז וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס וכו'. (עזרא הסופר עלה לארץ ישראל)

• רש"י והמצודות דוד אומרים: שהיו רק ארבעה מלכים למלכי מדי ופרס מאז חורבן מלכות בבל. (וכן הוא בסדר עולם רבא) והמלך ארתחששתא שמוזכר בעזרא ד אחרי כורש הוא כורש. (רש"י עזרא ד ז) והמלך ארחששתא שמוזכר בעזרא ז אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי. (רש"י עזרא ז א) ארתחששתא הוא שם לכל מלכי פרס כמו פרעה למלכי מצרים, ואבימלך למלכי פלישתים.
  דברי רש"י והמצודות מבוססים על הגמרא ב ראש השנה ג ב שאומרת שדרויש הפרסי הוא ארתחששתא, ונקרא ארתחששתא על שם מלכותו. ורש"י למד שגם כורש נקרא ארתחששתא על שם מלכותו.

לפי דבריהם יוצא שסדר המלכים הוא כך:

• האבן עזרא בדניאל בדניאל יא ב' מביא את דעת רבי משה כהן הספרדי שסובר כפשוטו של מקרא שהיו ששה מלכין למלכי מדי ופרס אחרי חורבן מלכות בבל.

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

• האבן עזרא עצמו סובר שהיו חמישה מלכים וארתחששתא שמוזכר כאן הוא אחשורוש ולא כורש. ומה שכתוב פסוק ז: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנוֹתָיו (= חבריו) עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן (= האגרת) כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הוא חוזר על הפסק הקודם פסוק ו: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָלָיִם. (עיי"ש באבן עזרא שיש בו הרבה טעויות דפוס)

לפי דבריו יוצא שסדר המלכים הוא כך:

• שיטת הילקוט שמעוני: שהיו רק ארבעה מלכים כדעת רש"י והמצודות. וארתחששתא המוזכר בפרק אצלנו הוא אחשורוש ולא כורש (כשיטת האבן עזרא). וארתחששתא המוזכר שמוזכר בעזרא ז' אחרי דריוש הפרסי הוא דריוש הפרסי כמבואר בגמרא ראש השנה ג ב (כשיטת רש"י)
  וז"ל הילקוט שמעוני: ארתחששתא הוא אחשורוש, כל המלכות כלה נקרא ארתחששתא. ואי את מוצא מלכים לפרס אלא שלשה (כורש, אחשורוש, דריוש הפרסי), ולמדי אחד (דריוש המדי), ומלכות מדי ופרס חמשים ושתים שנה.

לפי דברי הילקוט יוצא שסדר המלכים הוא כך:

הערות שוליים

1. ^ ועיין במכללת הרצוג שדן בכל התאריכים ושנות מלכותם של מלכי מדי ופרס, לחז"ל ולהיסטוריונים
2. ^ וצ"ע שהרי כתוב בנחמיה יג וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָלָיִם, כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ. מוכח שְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא המֶלֶךְ מלך יותר מ-28 שנים.