קטגוריה:עזרא ד ז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו [כנותיו] על ארתחששתא [ארתחששת] מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית
המהדורה המנוקדת: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כנותו [כְּנָוֹתָיו] עַל ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.
פרשני המקרא
רש"י
"כתב בשלם" - כתב מכתבו בדברים של שלום
"מתרדת טבאל" - שם אדם הוא מצרי יהודה ובנימין
"ושאר כנותיו" - חברותיו וסיעותיו
"על ארתחששתא" - אל ארתחששתא
"וכתב הנשתון" - וכתב האגרת
"כתוב ארמית" - באותיות ארמית
"ומתורגם ארמית" - המכתב היה מפורש בל' ארמיתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ארתחששתא" - הוא כורש הפרסי ושם ארתחששתא הוא כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים ואבימלך לפלשתים
"כתב בשלם" - כתב מכתבו בדברי שלום
"מתרדת טבאל" - הוא היה הראש מן משלחי הכתב ושאר רעיו עמו היו באגודה אחת לשלוח אל ארתחששתא
"וכתב הנשתון" - כתב המפורש היה כתוב בתואר כתב ארמית ומפורש בלשון ארמית
מצודת ציון
"כנותיו" - ענינו רעיו וחבריו ובדרז"ל שבת ועבודת כוכבים בכנותהון (כריתות ג)כן גרס הערוך ור"ל בכל דיניהם המתחבר אליהם
"הנשתון" - ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר
"ומתרגם" - גם הוא ענין מפורש ובדרז"ל מאן דמתרגם לי חבית (בבא מציעא מא)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ז – יא) תחלה אמר שהכותבים היו בשלם מתרדת, ואחר כך אמר שהיו רחום בעל טעם ושמשי, ואח"כ אמר שהיו גם דיניא ואפרסתכיא וכו', ואחר כך עוד דנה פרשגן אגרתא וכו' עבדך אנש נהרה?, ולמה חזר זה שנית הלא כבר אמר וכתב הנשתון כתוב ארמית?:
(ז) "ובימי ארתחששתא כתב בשלם", אז שכרו עליהם יועצים להפר הבנין כמו שנבאר, והנה הגם שיש כמה דעות בענין מלכי פרס ובשמותיהם, ארתחששתא זה בהכרח היא כורש כמו שפרש"י. דהא בימי כורש נשבת הבנין, וצ"ל ששם ארתחששתא היה שם הכבוד למלכי פרס, ולמ"ד שארתחששתא הוא שם אחר צ"ל שלא נשבת הבנין עד אחר מות כורש וארתחששתא זה מלך אחר כורש, כי בכל אופן צ"ל שהיה הבנין נשבת י"ד שנים שהם שני שבועים שכתוב בדניאל [ט' כ"ה] לפי פירושי. והנה טרם שנבוא לבאר הענין הבא, אציע הקדמה אחת, כי יפלא מאד, א] אחר שכורש זה בעצמו נתן דת לבנותו, ואמר שה' פקד עליו לבנות לו בית, איך בימים מועטים החזיר את הדת ובטל הבנין, וידענו כי בדתי פרס ומדי כל כתב אשר נכתב בשם המלך לא יכול המלך לבטלו בשום אופן כמבואר בענין דניאל [בדניאל ו'] ובענין אחשורוש שלא יכול לבטל כתב הדת אף שנכתב בטעות כמו שבארנו בפי' מגלת אסתר, זאת שנית שהם כתבו שהיהודים בונים ומבצרים חומות ירושלים וזה היה שקר גמור שלא בנו רק את הבית, והחומה לא נבנה עד ימי ארתחששתא שנתן לזה רשות מיוחד, ואיזה מרד יכול להתקומם ע"י בנין הבית אחר שאין להם עיר בצורה להשגב בה, והבית נבנה מעץ ומאבן שיוכל לשרפו בקל אם ימרו את פקודתו כמו שיתבאר בסי' ו', ואיך הטה אזניו לדברי שקר ואיך ערבו את לבבם לדבר שקר. ע"פ השאלות האלה יאיר לנו אור בפי' הכתובים האלה, שבאמת נעשה בזה מרמה גדולה, ועל ידי שוחד ממון שנתנו צרי יהודה שכרו יועצים והצליח מרמה בידם, כי זאת ידעו שלבטל את בנין הבית הוא דבר שאי אפשר כפי חקי פרס ומדי שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, וגם שלא יכלו להלשין ע"ז, באשר בבנין בית אלהים אין חשש מרד אחרי שחומת ירושלים מפורצת, וגם שיכתבו שקרים אל המלך שהיהודים עברו פקודתו, ותחת שיבנו את הבית הם בונים בחומת העיר, התיראו פן יודע למלך ששקר דברו ויחייבו ראשם למלך, והיה עצתם באופן זה, כי באשר מלכות פרס היתה מלכות גדולה ורחבה והיו תחתיה עמים שונים מדברים כ"א בלשונו, היה החק שכל מי שירצה לכתוב אל המלך היה כותב בלשונו ובכתבו, כמ"ש להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו, והיו בכל מדינה שני שרים ממונים מן המלך לקבל את המכתבים שיכתבו בלשון המדינה אשר המה בה ולהעתיק אותם בלשון ובכתב פרס ולשלחם אל המלך, וכן תשובת המלך היה מגיע בלשון וכתב פרס אל שני המעתיקים האלה, והם העתיקו הדברים אל לשון המדינה ומוסרים התשובה המועתקת אל הכותבים, ועל מדינת סוריא היו שם השרים האלה, רחום בעל טעם הוא היה המעתיק מלשון אל לשון, ושמשי היה הסופר ומעתיק הכתב לכתב פרס, ובסוריא היה כתבם ולשונם ארמית, לכן הכותבים שטנה שהיו שלשה אנשים ששמם "בשלם מתרדת טבאל, ושאר כנותיו" היינו חבריו וסייעתיו, "כתבו על ארתחששתא מלך פרס, וכתב הנשתון" היינו שהיה צריך להעתיקו ולהשוות ההעתקה שיהיה שוה אל הכתב שנעתק ממנו, "היה כתוב ארמית ומתורגם ארמית" שהיה כתב ארמי ולשון ארמי, והם מסרו הכתב הזה הערוך אל המלך, לרחום בעל טעם ושמשי ספרא שהם יעתיקו אותו לכתב ולשון פרסי:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:עזרא ד ז.
כָּתוּב אֲרָמִית - באותיות ארמיות, וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית - בשפה ארמית. [1]
ארמית היא שפה; ראו ארמית. יש לה כתב משלה; ראו אלפבית ארמי.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ לביאורים נוספים, ראו בדף השיחה.
דפים בקטגוריה "עזרא ד ז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.