ביאור:נחמיה ד
קיצור דרך: a35b04
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג (מהדורות נוספות של נחמיה ד)
א
וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה רפואה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם, כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים החומות הפרוצים לְהִסָּתֵם, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד.
ב
וַיִּקְשְׁרוּ ויתאגדו כֻלָּם יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ לישראל תּוֹעָה בילבול, שלא ידעו מה לעשות ויפסיקו לעבוד.
ג
וַנִּתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵינוּ, וַנַּעֲמִיד מִשְׁמָר עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם.
ד
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: "כָּשַׁל נחלש כֹּחַ הַסַּבָּל נושאי העצים והאבנים, וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וערמות העפר שצריך לבניין החומה הן רבות וגדולות, וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה".
ה
וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ: "לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ הבונים לא ישימו לב עַד אֲשֶׁר נָבוֹא אֶל תּוֹכָם וַהֲרַגְנוּם, וְהִשְׁבַּתְנוּ אֶת הַמְּלָאכָה".
ו
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים אֶצְלָם בסמוך לישובי אויבינו, וַיֹּאמְרוּ לָנוּ: "עֶשֶׂר פְּעָמִים האויבים רבים פי עשר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת היהודים שנמצאים בעולם ביחד אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ גם אם כל היהודים ישובו לארץ ישראל".
ז
וָאַעֲמִיד הצבתי משמרות מִתַּחְתִּיּוֹת במקומות נמוכים ונסתרים לַמָּקוֹם שליד מקום העבודה מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה (בצחחיים) בַּצְּחִיחִים בין הסלעים, וָאַעֲמִיד אֶת הָעָם לְמִשְׁפָּחוֹת עִם חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם.
ח
וָאֵרֶא בדק את המשמרות וָאָקוּם וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים השרים החשובים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם: "אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם! אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹרוּ, וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם".
{פ}
ט
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ כִּי נוֹדַע לָנוּ שהם רוצים להתקיף אותנו וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם. (ונשוב) וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה, אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ.
י
וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים את הרמחים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים. וְהַשָּׂרִים אַחֲרֵי כָּל בֵּית יְהוּדָה משגיחים על כל בית יהודה.
יא
הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל משא על הכתף עֹמְשִׂים מטעינים משאות על בהמות; בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח החרב.
יב
וְהַבּוֹנִים - אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל מָתְנָיו וּבוֹנִים, וְהַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר אֶצְלִי נמצא בסמוך אלי, כך שיוכל להתריע מיד המקרה של התקפה.
יג
וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים השרים החשובים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם: "הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה וּרְחָבָה מפוזרת בהרבה מקומות לאורך החומה, וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל הַחוֹמָה רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו.
יד
בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר - שָׁמָּה תִּקָּבְצוּ אֵלֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ יִלָּחֶם לָנוּ".
טו
וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם וחצי מהעם (שאינם עוסקים במלאכה) מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
טז
גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם שגרו מחוץ לירושלים ולא השתתפו בבניה: "אִישׁ וְנַעֲרוֹ ומשרתו יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם כדי לשמור בלילה, שהרי העובדים והשומרים צריכים לנוח בלילה; וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר, וְהַיּוֹם מְלָאכָה".
יז
וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וחברי וּנְעָרַי וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי הנשמעים אלי - אֵין אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ כשהלכנו לישון, כדי להיות מוכנים לכל התקפה במהירות. אִישׁ כל איש שִׁלְחוֹ צמוד אל נישקו הַמָּיִם ואל המימייה שלו.
{ס}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|