ביאור:עזרא ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של עזרא ו)


א בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם, וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל. ב וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה, וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָה. {פ}
ג בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא בִירוּשְׁלֶם בַּיְתָא יִתְבְּנֵא אֲתַר דִּי דָבְחִין דִּבְחִין וְאֻשּׁוֹהִי מְסוֹבְלִין, רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין. ד נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת, וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב. ה וְאַף מָאנֵי בֵית אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל לְבָבֶל, יַהֲתִיבוּן וִיהָךְ לְהֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם לְאַתְרֵהּ וְתַחֵת בְּבֵית אֱלָהָא. {ס}
ו כְּעַן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה, רַחִיקִין הֲווֹ מִן תַּמָּה. ז שְׁבֻקוּ לַעֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דֵךְ, פַּחַת יְהוּדָיֵא וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ יִבְנוֹן עַל אַתְרֵהּ. ח וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְמָא דִי תַעַבְדוּן עִם שָׂבֵי יְהוּדָיֵא אִלֵּךְ לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ, וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה אָסְפַּרְנָא נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִתְיַהֲבָא לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא לְבַטָּלָא. ט וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם דִּי לָא שָׁלוּ. י דִּי לֶהֱו‍ֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא, וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי. יא וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי, וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָה. יב וֵאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה יְמַגַּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם דִּי יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה בֵּית אֱלָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם, אֲנָה דָרְיָוֶשׁ שָׂמֶת טְעֵם אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד. {פ}
יג אֱדַיִן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן, לָקֳבֵל דִּי שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ. יד וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי (נביאה) נְבִיָּא וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא, וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס. טו וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא. {פ}
טז וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָה. יז וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה, וּצְפִירֵי עִזִּין (לחטיא) לְחַטָּאָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל תְּרֵי עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יח וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהוֹן וְלֵוָיֵא בְּמַחְלְקָתְהוֹן עַל עֲבִידַת אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם, כִּכְתָב סְפַר מֹשֶׁה. {פ}

תרגום הארמית לעברית:

דריווש מוצא את הצהרת כורש ומאשרר אותה

(א) אֲזַי דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ שָׂם צַו, וּבִקְּרוּ בְּבֵית הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר אֶת הַגְּנָזִים מוֹרִידִים מניחים שָׁמָּה בְּבָבֶל ולא מצאו שם וחפשו במקום אחר.

(ב) וְנִמְצָא בְאַחְמְתָא שם של עיר, מושב הקיץ של מלכי פרס, בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה, מְגִלָּה אַחַת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹכָהּ: הַזִּכָּרוֹן.

(ג) בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ שָׂם צַו: "בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם הַבַּיִת יִבָּנֶה, מָקוֹם שֶׁזּוֹבְחִים זְבָחִים, וִיסוֹדָיו מוּקָמִים, רוּמוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים.

(ד) נִדְבָּכִים שורות שֶׁל אֶבֶן גָּלָל שְׁלשָׁה, וְנִדְבָּךְ שֶׁל עֵץ אֶחָד ואחר כך עוד פעם שלש שורות של אבן ושורה של עץ וכן הלאה, וְהַהוֹצָאָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תִּנָּתֵן.

(ה) וְאַף כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף, אֲשֶׁר נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹבִיל לְבָבֶל, יָשִׁיבוּ, וְיֵלֵךְ לַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמוֹ, וְתוֹרִיד ותניח בְּבֵית הָאֱלֹהִים".

(ו) כָּעֵת, תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, הַאַפַּרְסְכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, מְרֻחָקִים הֱיוּ מִשָּׁם ממקום הבניה, אל תפריעו ליהודים לבנות.

(ז) הַנִּיחוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים הַזֶּה, פַּחַת למושל היהודים הַיְּהוּדִים וּלְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים, בֵּית אֱלֹהִים זֶה יִבְנוּ עַל מְקוֹמוֹ.

(ח) וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, לְמַה שֶׁתַּעֲשׂוּ עִם זִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה, לִבְנוֹת שתעזרו להם לבנות אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הַזֶּה, וּמִנִּכְסֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְמָס שהוא המס שנותנים ב- עֵבֶר הַנָּהָר, בִּמְהֵרָה הַהוֹצָאָה תִּהְיֶה נִתֶּנֶת לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל.

(ט) וּמַה שֶׁצָּרִיךְ, וּבְנֵי בָקָר וְאֵילִים וּכְבָשִׁים לְעוֹלוֹת לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, חִטִּים, מֶלַח, יַיִן וָשֶׁמֶן, כְּמַאֲמַר הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, יְהִי נִתָּן לָהֶם יוֹם בְּיוֹם בְּלֹא מִשְׁגֶּה בלא טעות, תקפידו לא לטעות.

(י) אֲשֶׁר יִהְיוּ מַקְרִיבִים נִיחוֹחִים לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּלְּלִים לְחַיֵּי הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו.

(יא) וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה דָּבָר זֶה, יֵעָקֵר עֵץ מִבֵּיתוֹ, וְזָקוּף יִתָּלֶה עָלָיו, וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יֵעָשֶׂה עַל זֶה.

(יב) וְהָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, יְמַגֵּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם, אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ לְשַׁנּוֹת, לְחַבֵּל אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם; אֲנִי דָרְיָוֶשׁ נָתַתִּי צַו, מְהֵרָה יֵעָשֶׂה!

סיום הבניה וחנוכת הבית

(יג) אֲזַי תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, לְעֻמַּת אֲשֶׁר שָׁלַח דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כֵּן מְהֵרָה עָשׂוּ.

(יד) וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים בּוֹנִים וּמַצְלִיחִים, בִּנְבוּאַת חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא, וּבָנוּ וְתִקְּנוּ, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְמִצְוַת כּוֹרֶשׁ שהתחיל את הבנין וְדָרְיָוֶשׁ שגמר את הבנין וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרַס.

(טו) וְנִשְׁלַם בַּיִת זֶה עַד יוֹם שְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׁ לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ.

(טז) וְעָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וּשְׁאָר בְּנֵי הַגּוֹלָה, חֲנֻכַּת בֵּית הָאֱלֹהִים הַזֶּה בְּחֶדְוָה.

(יז) וְהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית הָאֱלֹהִים הַזֶּה, פָּרִים מֵאָה, אֵילִים מָאתַיִם, כְּבָשִׁים אַרְבַּע מֵאוֹת, וּצְפִירֵי עִזִּים שעירים בני שנה לקרבן חטאת, לְחַטֵּא לכפר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר, לְמִנְיַן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

(יח) וְהֵקִימוּ הַכֹּהֲנִים בִּפְלֻגּוֹתֵיהֶם במשמרותיהם, וְהַלְּוִיִּים בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם, עַל עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, כִּכְתָב סֵפֶר מֹשֶׁה.

עשיית חג הפסח בשמחה

יט וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי הַגּוֹלָה אֶת הַפָּסַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. כ כִּי הִטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כְּאֶחָד כֻּלָּם טְהוֹרִים, וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח לְכָל בְּנֵי הַגּוֹלָה אלה ששבו מהגולה וְלַאֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְלָהֶם. כא וַיֹּאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה וְכֹל הַנִּבְדָּל הגרים שנבדלו מִטֻּמְאַת גּוֹיֵ הָאָרֶץ עבודה זרה אֲלֵהֶם להתחבר אליהם, לִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כב וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה, כִּי שִׂמְּחָם יְהוָה, וְהֵסֵב הטה לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר דריווש עֲלֵיהֶם על עם ישראל לטובה לְחַזֵּק יְדֵיהֶם בִּמְלֶאכֶת בֵּית הָאֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}