ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוכה/פרק רביעי
פרק רביעי – לולב וערבה
עריכהמתני’: לולב וערבה ששה ושבעה. ההלל והשמחה שמונה. סוכה וניסוך המים שבעה. והחליל חמשה וששה. ד_אלולב שבעה. כיצד? יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת. לולב שבעה ושאר כל הימים ששה. ערבה שבעה כיצד? ד_ביום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת שבעה, ושאר כל הימים ששה:
גמ’: אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, ו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים, ד_גהלכה למשה מסיני. ודלא כ°אבא שאול אבא שאול. ד°אבא שאול אבא שאול אמר , ערבה דבר תורה, דכתיב וערבי נחל. שתים. חד ערבה ללולב, וחד ערבה למקדש. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים ד_דהלכה למשה מסיני. ודלא כ°רבי עקיבה רבי עקיבא. ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר, ניסוך המים דבר תורה. שבכל הימים כתוב ונסכו’ חוץ מהיום השני השישי והשביעי שנאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם. מ"ם יו"ד מ"ם. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° בעי קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°.
[ע"א]
[ע"ב]
1 ד_א מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י"ג:
2 ד_ב מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ"א:
3 ד_ג מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ':
4 ד_ד מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ו':
-----------------------------------דף יח
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יח עמוד א]
ועכשיו למה הן ד_החורשין בזקינות עד ראש השנה? אמר לו בשעה שניתנה הלכה למשה מסני, ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו. אמר רבי אבא בר זבדי רבי אבא בר זבדא° בשם רבי חוניה דבקעת חוורן רבי חוניה דבקעת חוורן°. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים, מיסוד הנביאים הראשונים. מה ופליג האם הוא חולק? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם לוי לוי בר סיסי°. כך היתה הלכה בידן ושכחוה, ועמדו השנים נביאים ראשונים שהם שניים למשה רבנו והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשם עליו, סופו להתקיים בידם כמה שנאמר למשה מסיני. ואתיא כיי דאמר רבי מנא רבי מנא° דאמר רבי מנא רבי מנא° כתיב (דברים האזינו לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם. ואם דבר רק, הוא מכם. למה שאין אתם יגיעין בו. כי היא חייכם. אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים בו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לרבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. בבלייא. תרין מילין סלקין בידכון. שתי דברים שנהגו בני בבל התפשטו בארץ ישראל מפשוטיתא דתעניתא השתחוואה בפישוט ידיים בתענית. וערבתא דיומא שביעיא חיבוט ערבות בהושענה רבא. ורבנן דקיסרין אמרין, אף הדא מקזתה שמדלגים בראש חדש בהלל. ויש אומרים ימים שלא מקיזים בהם דם. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° מפקד לאילין דמחשבין את עיבור החדשים, יהבון דעתכון דלא תעבדין לא תקיעתה בשבת ד_וולא ערבתא בשבתא. ואין אדחקון אם אתם דחוקים וחייבים עבדון תקיעתה שמכל מקום יתקעו ביום השני ולא תעבדון ערבתא שנדחת לגמרי בגבולין:
מתני’: מצות לולב כיצד? כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנין מקבלין מידן וסודרין אותן על גג האיצטבה, והזקנים מניחין את שלהן בלשכה. ומלמדין אותן לומר כל מי שהגיע לולבי בידו הרי הוא לו מתנה. למחרת משכימין ובאין. החזנין מזרקין לפניהן והן מחטפין ומכין איש את חבירו. וכשראו בית דין שהיו באין לידי סכנה התקינו שיהיה כל אחד ואחד נוטל בביתו:
גמ’: תנן, ומלמדין אותן לומר כל מי שהגיע לולבי בידו הרי הוא לו מתנה. רבי דרומייא רבי דרומייא° בעי מזה שאחרי שכל אחד תופס לולב מתנים שכל מי שתפס זכה. מתני' דלא כ°רבי דוסא רבי דוסא?, ד°רבי דוסא רבי דוסא אמר פעמים שהעניים לוקטים לקט שכחה ופאה יותר מהראוי להם, ונמצא שאוכלים טבלים, שרק לקט שכחה ופאה פטורים מהמעשר וכדי למנוע מהם מכשול עומד בעל הבית בבקר ואומר כל מה שילקטו העניים בין העומרים, הבקר. הרי הוא הפקר. כי יש ברירה אבל אחר שיקחו העניים לא יעזור אם יפקיר, כיוון שאין אדם מפקיר דבר שאינו ברשותו. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אין ברירה לכן אומר כך לעיתותי ערב אחר שכבר לקחו אותם העניים. וחכמים אומרים אין הבקר אנסין הבקר. שאין אנו אחראין לרמאין.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יח עמוד ב]
’‘‘ואף לדעת חכמים קשה, תמן את אמר אין הבקר אנסים הבקר. והכא את אמר הבקר אנסים הבקר? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הכא בלולב על דעתו הוא מבקר, ברם התם שהענים לקטו יותר מחלקם על כרחו הוא מבקר. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל רבי חנניה בריה דרבי הילל° ויאות, תדע לך שהוא כן שבלולב על דעתו הוא מבקר. שכבר חילופיו לולובו של חבירו בידו. רב רב (אמורא)° מפקד לדבית רב אחי רב אחי°. רב המנונא רב המנונא° מפקד לחברייא. כד תהוון יהבין לולב מתנה ביומא טבא, לא תהוון יהבין לה אלא לדעת גמורה. שאם לא כן אינו יוצא בו ידי חובה. כהדא רב הונא רב הונא° יהב אתרוגא מתנה לבריה אמר לו, אין יומא טבא יומא דין הרי הוא לך מתנה. ואין למחר הרי הוא לך מתנה
מתני’: מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא. ויורדין לשם ד_זומלקטים משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח. ותקעו והריעו ותקעו. ד_חבכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר (תהלים קי"ח, כ"ה) אנא יי' הושיעה נא. אנא יי' הצליחה נא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אני והוא הושיעה נא. אני והוא גמטריה של אנא ה’. ויש אומרים שזה שם מע"ב אותיות כביכול עימו אנכי בצרה. אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח:
גמ’: תנן, מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא. מהו מוצא למה נקרא כך? ממצייא שהיה מוצא מתשלום מסים. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא° קלונייא בני חורין ממס הוה שמה. תנן, ויורדין לשם ומלקטים משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח. בר קפרא בר קפרא° אמר וגבהן אחת עשרה אמה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מתני' אמרה כן דתנן, וראשיהן כפופין לצדדי המזבח ומזבח היה עשר אמה. רבי זעירא רבי זעירא° שלח שאיל לרבי דניאל בריה דרב קטינא רבי דניאל בריה דרב קטינא°. שמעת מאביך האם ערבה בהושענה רבה טעונה ברכה? והאם ד_טניטלת בפני עצמה, או שיוצא בערבה שבארבעת המינים? והאם יש לה שיעור? אתא רבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° ואמר בשם רב חונה רב הונא°, טעונה ברכה, וניטלת בפני עצמה, אם יש לה שיעור לא שמעתי. תמן אמרין רב ששת רב ששת° ורב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°, חד אמר צריך ג' בדי עלין, וחורנא אמר ד_יאפילו בד אחד. תני, ונעשת אף בכהנים בעלי מומין. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ד_יאבעלי מומין נכנסין
[ע"א]
5 ד_ה מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה א', מיי' פ"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':
6 ד_ו מיי' פ"ז מהל' קידוש החודש הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ח סעיף א':
[ע"ב]
7 ד_ז מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ"א:
8 ד_ח מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ס סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ד סעיף א':
9 ד_ט מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ד סעיף ה':
10 ד_י טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ד סעיף ד':
11 ד_יא מיי' פ"ו מהל' ביאת המקדש הלכה א':
-----------------------------------דף יט
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יט עמוד א]
בין האולם ולמזבח? והתני בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין נכנסים לשם. אמר לו כשירים היו בעלי מום לעמוד בין האולם למזבח מדאוריתא וחכמים אסרו שלא לצורך אבל למצוה התירו. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אני והוא הושיעה נא. אני והוא גמטריה של אנא ה’. ויש אומרים שזה שם מע"ב אותיות כביכול עימו אנכי בצרה הושיעה נא. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כיני מתניתא כך כוונת המשנה. אני והוא הושיעה נא אני והוא הושיעה נא צריך לכפול פעמים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° (תהלים פ', ג') ולכה לישועתה לנו. לך ודאי דעימו אנכי בצרה וישועת ישראל היא ישועת השכינה. דרש רבי אבא סרונגיה רבי אבא סרונגיה° (זכריה י"ב, ז') והושע יי' את אהלי יהודה בראשונה. והיוושע כתיב כביכול שגם השכינה נושעת. דרש רבי זכיי רבי זכיי° (מיכה ד', י') כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה. ושכינתי בשדה כתיב. °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר (שמות יתרו כ ב) אנכי יי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. הוצאתך כתיב. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° דריש לוי בר סיסי לוי בר סיסי° בנהרדעא (שמות משפטים כד י) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר. והרי לבינה אינה כעצם השמים. זו כלבנת הספיר עד שלא נגאלו להזכיר השעבוד. אבל משנגאלו איכן דרכה של לבנה להינתן שם היא נתונה ולא תחת רגליו וחזר להיות כעצם השמים לטוהר . אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° מעשה אין כתיב כאן אלא כמעשה. היא וכל ארגלייה הכלים לעבדות שקשורים לעשית הלבנה הסל והמגרפה שלה היא וכל פרקמטיה שלה הטיט והתבן וכדומה. אמר רבי מיישה רבי מיישה° בבבל כתיב (יחזקאל א', כ"ו) כמראה אבן ספיר. ובמצרים כתיב (שמות משפטים כד י) כמעשה לבנת הספיר. ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה, כך שיעבודה של בבל היה קשה משיעבודה של מצרים. תני בר קפרא בר קפרא°. עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היתה רשומה הלבנה ברקיע לזכור השעבוד, משנגאלו עוד לא נראית ברקיע. מה טעמא? דכתיב וכעצם השמים לטוהר. שמייא כד אינון נקיין מן עננין. תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . עבודת אלילים פסל מיכה עברה עם ישראל בים. מה טעמא? דכתיב (שמואל ב ז כג) מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו פסל מיכה. אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא, חס וחלילה אם אומר את כן נמצאת עושה את הקודש את המילה אלוהיו חול. מה תלמוד לומר אשר פדית לך ממצרים. כביכול כאילו עצמך פדית: אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. אמר רבי אחא רב אחא° זכר ליריחו
מתני’: כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת. אלא שהיו מלקטין אותה ד_יבמערב שבת מניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו. °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מלקטין וחובטין על גבי המזבח, ואותו היום היה נקרא יום חיבוט חריות. מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן:
גמ’: תנן, מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן. לא אמר אלא קטן הא גדול לא. לא כן אמר רב אבינא רב אבינא° בשם רב רב (אמורא)° אתרוג שנפסל ביום טוב הראשון
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יט עמוד ב]
מותר לאוכלו דלא הוקצה אלא למצוותו. ולמה ביום השביעי אחר שיצא בו לא הותר ? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° הכא בהושענה רבא הוא אינו ראוי לצאת בו שכבר יצא אבל אחרים ראויין לצאת בו, ברם התם באתרוג פסול, לא הוא ולא אחרים יוצאין בו
מתני’: ד_יגההלל ד_ידוהשמחה שמונה. כיצד? מלמד שאדם חייב בכבוד יום טוב האחרון של חג כשאר כל ימות החג. סוכה שבעה כיצד? ד_טוגמר מלוכל, לא יתיר את סוכתו. אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון:
גמ’: תני ד_טזשמונה עשר יום ולילה אחד קורין בהן את ההלל בכל שנה. שמונת ימי החג, ושמונת ימי החנוכה, ויום טוב של עצרת ויום טוב הראשון של פסח ולילו. רבי זעירה רבי זעירא° ועולא בר ישמעאל עולא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל שאינו יוצא אלא אם שחט בזמן שמחה. התיב רבי אבא רבי אבא°, והתני ד_יזחגיגת ארבעה עשר יוצאין בה משם שמחה ואין יוצאין בה משם שלמים? אמר רבי זעירה רבי זעירא° תיפתר שלא הספיק להקריב בארבע עשר וששחטה ברגל בחול המועד. אמר רבי אבא רבי אבא°, אם בששחטה ברגל, אין זו חגיגת ארבעה עשר. מאי כדון האם יוצא בחגיגת ארבע עשר או לא? אמר רבי זעירה רבי זעירא°. עד דאנן תמן בבבל שמעתנה דאמר עולא בר ישמעאל עולא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כד סלקינן הכא כשעליתי לארץ ישראל שמעתנה דאמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. נאמר (דברים ראה טז טו) והיית אך שמח, לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה, או יכול אף לילי יום טוב הראשון? תלמוד לומר והייתה אך שמח, אך חלק. שמרבים ערב יום טוב אחרון שיש לו במה לשמוח, וממעטים ערב יום טוב ראשון שאין לו במה לשמוח שצריך לשחוט בזמן שימחה ובלילה אסור לשחוט ואינו יוצא בשחיטת יום י"ד. רבי חייה רבי חייא רבה° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° נאמר (דברים ראה טז יד) ושמחת בחגך, משאת מתחייב בחגיגה, את מתחייב בשמחה. ובערב יום טוב ראשון שלא נתחייב בחגיגה לא יכול לשחוט שלמי שמחה. התיבון והתנינן ההלל והשמחה שמונה. הגע עצמך שחל יום הראשון להיות בשבת. לשוחטן מערב הרגל אין את יכול, דאמר רבי זעירא רבי זעירא° ועולא בר ישמעאל עולא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל, אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל. לשוחטן ברגל אין את יכול שכבר למדנו שאין חגיגה דוחה את השבת. אימתי אמרו ההלל והשמחה שמונה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, קיימה רב אבודמי נחותה, רב אבודמי נחותה,° בכהנים ובשעיר ודי שיש מי שיכול לשמוח בכל שמונת ימי החג. גמר מלאכול. לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורב חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ד_יחצריך אדם לפסול סוכתו
[ע"א]
12 ד_יב מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה כ"ב:
[ע"ב]
13 ד_יג מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ד סעיף א':
14 ד_יד מיי' פ"ו מהל' יום טוב הלכה י"ז:
15 ד_טו מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ו:
16 ד_טז מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ו':
17 ד_יז מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה י':
18 ד_יח מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ו:
-----------------------------------דף כ
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כ עמוד א]
מבעוד יום. אם רוצה לאכל בסוכה בליל יום טוב אחרון, שלא יעבור על בל תוסיף. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר אינו פוסלה אלא צריך לקדש בתוך ביתו ויוצא ואוכל בסוכה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ד_יטקידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר. צריך לחזור ולקדש. שאין קידוש אלא במקום סעודה. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר בשם רב רב (אמורא)° . מי שסוכתו עריבה עליו, מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו, ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבון רבי אבין° ולא פליגין. מה דאמר שמואל שמואל (אמורא)°, ד_ככשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר לכן צריך לחזור ולקדש. ומה דאמר רב רב (אמורא)° שמקדש בביתו ואינו צריך לחזור לקדש בסוכה. כשהיה בדעתו לאכול בסוכה. רבי מנא רבי מנא° אמר, לעולם פליגי. ואתיא דשמואל שמואל (אמורא)° כרבי חייא רבי חייא רבה°. שכיוון שלא יועיל אם יקדש בבית לכן חייב לפסול את הסוכה. ודרבי הושעיא רבי אושעיא רבה° בשם רב רב (אמורא)° כרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אמר רבי אימי רבי אמי° זאת אומרת שהן נחלקין ולא כדאמר רבי אבין רבי אבין°
מתני’: ד_כאניסוך המים שבעה כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השילוח. הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלים של כסף היו שם. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין מפני היין. ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחת מעובה ואחד מידק כדי שיהו כלים בבת אחת. מערבי של מים ומזרחי של יין. עירה של מים בתוך של יין או של יין לתוך של מים יצא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מלוג היה מנסך כל שמונה גם בשמיני עצרת. ולמנסך אומרים לו ד_כבהגבה את ידך, שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:
גמ’: תנן, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. למה היו תוקעים? אמר °רבי רבי יוסי בן חנינה רבי רבי יוסי בן חנינה, כדי לעשות פומבי לדבר שהיא דבר תורה להוציא מליבן של צדוקים. אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° בשם מנחם יותפייה מנחם יותפייה°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כ עמוד ב]
ד°רבי עקיבה רבי עקיבא היא, ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר, ניסוך המים דבר תורה. שבכל הימים כתוב ונסכו’ חוץ מהיום השני והשישי והשביעי שנאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם. מ"ם יו"ד מ"ם. תמן תנינן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אף המנסך מים בחג בחוץ ד_כגחייב. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כל שיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כשיטת °רבי עקיבא רבי עקיבא רבו. כמה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר ניסוך המים דבר תורה, כן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר ניסוך המים דבר תורה. אית תניי תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס צריך שיהא מילויין לשם החג לפי שהם דבר תורה כקרבן. אית תניי תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. מה נפק מן ביניהון? מאן דאמר צריך שיהא מילויין לשם החג, סבר ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כ°רבי עקיבה רבי עקיבא. ומאן דאמר אינו צריך שיהא מילויין לשם החג סבר ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כרבנן. לית יכיל, דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כל שיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כשיטת °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו. כמה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר ניסוך המים דבר תורה כן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר ניסוך המים דבר תורה. אית תניי תני ד_כדיש להן שיעור ואית תניי תני אין להן שיעור . מה נפק מן ביניהון? אמר רבי זעירא רבי זעירא° כגון שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ. מאן דאמר יש להן שיעור, פטור שכבר יצא ידי חובה בשלושה לוגין ראשונים, ושאר המים חול. ומאן דאמר אין להן שיעור חייב. יוסי בר אשיין יוסי בר אשיין° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, צריכין הספלים להיות פקוקין בשעת הניסוך. מאי טעמא? דכתיב (במדבר פינחס כח ז) בקדש הסך נסך שכר ליי'. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, השית היה נקוב עד התהום. מה טעמא? דכתיב (ישעיהו ה', ב') ויעזקהו ויסקלהו
[ע"א]
19 ד_יט מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' רע"ג סעיף ב':
20 ד_כ טור ושו"ע או"ח סי' רע"ג סעיף א':
21 ד_כא מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ו':
22 ד_כב מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ח':
[ע"ב]
23 ד_כג מיי' פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הלכה ג':
24 ד_כד מיי' פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הלכה ג', מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':
-----------------------------------דף כא
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כא עמוד א]
ויטעהו שרק, ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו. ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו זה ההיכל. ויקב חצב בו זה המזבח. וגם יקב זה השית. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר השיתין מעשה שמים היו. לפי שהיו מעשה שמים יכול לא יהו נאים כמעשה ידי אומן? תלמוד לומר (שיר השירים ז', ב') חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. נאים היו יותר ממעשה ידי אומן. תני אמר °רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק. לול קטן היה בין האולם ולמזבח. אחת לשבעים שנה היה פרחי כהונה יורדין ומעלין אותו בקדושה שהיה קרוש כעיגולי דבילה, ובאין ושורפין אותו בקדושה. כשם שהיה ניסוכו בקדושה כך היתה שריפתו בקדושה. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא ראה שהתפיסתך התורה לשון חיבה לשון שיבעה לשון שיכרות כביכול הקדוש ברוך הוא תעב לנסכהם. רבי יודה בר לקרה רבי יודה בר לקרה° אמר בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, משחרב בית המקדש פסק יין קרוש משניר ופסקה זכוכית לבנה, מהו זכוכית לבנה? שהיתה מתקפלת נוחה לעיבוד.כמין שני חטמין, הוון בעיין מימר המעובה של מים והמידק של יין. דאמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי אימי רבי אמי°, נקב שאינו מוציא מים מוציא יין. ושאינו מוציא יין מוציא שמן. ושאינו מוציא שמן מוציא דבש. ואפילו תימר חילופין ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הוא, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר מלוג היה מנסך כל ח' וכיוון שהיין שלושה לוגין היה פתחו רחב יותר . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ד_כההקדימן לזבח תמיד של שחר מה הן? ניסכן בלילה אחר תמיד של ערב מה הן? לא ניסך היום מהו שינסך למחר? אמר לו נישמעינה מן הדא דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, כתיב ונסכיה, אחד ניסכי מים ואחד ניסכי יין. הדא אמרה הקדימן לזבח תמיד של שחר כשר. ניסכן בלילה אחר תמיד של ערב כשר. לא ניסך היום
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כא עמוד ב]
לא ינסך למחר כיוון שקבוע להם זמן, על שם עבר יום עבר קרבנו. תנן, ניסוך המים שבעה כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השילוח. וכ"ו °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מלוג היה מנסך כל שמונה גם בשמיני עצרת. רבנן מרבים במים וממעטים בימים, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ממעט במים ומרבה בימים. תנן, ולמנסך אומרים לו הגבה את ידך, שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם. אית דבעי מימר הצדוקי דפרה שלא רצה להטמא ורבי יוחנן רבי יוחנן° טמא אותו כדי שיעשה בטבול יום היא דסוכה שניסך על רגליו היא דכיפורים שהקטיר מבחוץ ונכנס. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° לא אמר כן אלא או דפרה ודסוכה חד שבסוכות נהרג. ודכיפורים חד שהרי מסופר שמלאך בעט בו והרגו מיד כשיצא מקדש הקדשים כך שבסוכות כבר לא היה בחיים. או דפרה ודכיפורים חד. ודסוכה חד. מאן דאמר לא באו ימים קלים עד שמת, תלתיהון עבד שאחרי כיפור הגיעה סוכות ומת. מאן דאמר יצא חוטמו מזנק תולעים, וכמין פרסת עגל בתוך מצחו. כמאן דאמר או דפרה ודסוכה חד שמת מרגימת אתרוגים, ודכיפורים חד שמת ומצאו בו כמין פרסת עגל. או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד. ציוחה עליהן העזרה כמו שצווחה בימי עלי ומה צווחה בימי עלי? צאו מיכן צאו מיכן בני עלי טימאתן בית אלהינו. בו ביום נפגמה קרן המזבח מהאתרוגים ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום. ד_כושכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פגום הוא. בעון קומי רבי אבהו רבי אבהו° והא כתיב (ויקרא אחרי מות טז יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו. אפילו אותן שכתיב בהן (יחזקאל א', י') ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד בבאו לכפר בקדש? אמר לון בשעה שהוא נכנס כדרכו בקדושה. אבל הצדוקי הזה לא עשה כדין שנתן הקטורת בחוץ:
מתני’: ד_כזכמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה. ד_כחנשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הכיור. שהמים ד_כטוהיין המגולים פסולין מעל גבי המזבח:
גמ’: למה לי שאינה מקודשת. ואפי' מקודשת? לא כן אמר רבי אחא רב אחא° אמר רבי חיננא רבי חיננא° בשם רבי יסא רבי אסי° כתיב (שמות פקודי מ י) ומשחתה את המזבח ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים. וכי מזבח בקדש הקדשים? אלא שמקדש את העולים עליו. וכתיב, ומשחתה את מזבח העלה ואת כל כליו. מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת. אף הכלים ד_ללא יקדשו אלא בדעת. וימלא את המים בכלי קדש ולא יתכוון לקדש? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר שמא יחשבו שהמים הללו נשאבו לצורך קידוש ידים ורגלים. שלא יהו אומרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים שנפסלו בלינה עולים למזבח לנסך. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אומרין שמא יחשבו שהמים התקדשו. שלא יהו אומרין ראינו מי החג שנפסלין בלינה ומנסכים אותם
[ע"א]
25 ד_כה מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':
[ע"ב]
26 ד_כו מיי' פ"ב מהל' בית הבחירה הלכה י"ז:
27 ד_כז מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ט':
28 ד_כח מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה י':
29 ד_כט מיי' פ"ו מהל' איסורי מזבח הלכה י':
30 ד_ל מיי' פ"ג מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':
-----------------------------------דף כב
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף כב עמוד א]
רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מפני מראית העין, ולא ידעין אין כהדא דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° אין כהדא דרבי ינאי רבי ינאי° אין כדברי הכל. אמר רבי פדת רבי פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° מי סוטה ד_לאנפסלין בלינה. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי אבונה רבי אבונה° כל שאין ממינו למזבח כגון מי סוטה אין הלינה פוסלת בו. הוון בעיי מימר שמים שלנו רק לכתחילה פסולין לניסוך, אבל אם עבר והביא כשר. תנה רבי יושוע דרומייא רבי יושוע דרומייא° קומי רבי יונה רבי יונה°, המים והיין המגולין פסולין מעל גבי המזבח, מאי טעמא שנאמר (יחזקאל מ"ה, ט"ו) ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה לעלה ולשלמים. מדבר שהוא מותר לישראל. עד כדון מים שאחר שנתגלו אינם ראוים לכלום. אבל יין שראוי לזילוף מנין שפסול? אמר רבי שובתיי רבי שובתיי° דכתיב (שופטים ט', י"ג) המשמח אלהים ואנשים. יין המשמח אנשים עולה למזבח ואין שמחה אלא בשתיה:
הדרן עלך פרק לולב וערבה