פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרסד א

שולחן ערוך

ביום שביעי, שהוא הושענא רבה, נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב:

הגה: ואין אומרים נשמת, ואומרים מזמור לתודה, ואומרים אין כמוך, שמע ישראל וכו', כמו ביום טוב, ואומרים קדיש שלאחר תפלת מוסף בניגון יום טוב. ואין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מבית הכנסת. ויש לומר פזמון "זכור ברית" כשיש מילה בהושענא רבה, ואומרים אותו קודם "אנא אזון חין" כו'.
כתבו הראשונים ז"ל, שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה. ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות, כן נראה לי:

ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים:

הגה: והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר כמו בערב יום כיפור (מנהגים). ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום כיפור:

לפי שבחג נידונים על המים. ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב, ומקיפים ז' פעמים, ומרבים תחנונים על המים:

מפרשים

מגן אברהם

נוהגין ישראל להיות נעורים בליל ערבה [ש"ל] וכבר נדפס הסדר ועמ"ש סי' תצ"ד ואומרים נעריצך כבודו כו':


(א) מלאכ' של חול:    ויש שמסירין אפי' הכיס [לבוש] ועכשיו נהגו בקצת מקומות לגבות מעות אתרוג בבה"כ ואינו נכון:


(ב) קודם אנא אזון:    ובהגמ"נ כ' לאומרו קודם חרוז הבט לברית ע"ש וכ"כ הלבוש וכן יש לנהוג:


(ג) ללבוש הקיט"ל:    מהרי"ל לבש הקיט"ל אבל שאר בגדי ח"ה לא הי' משנה [ד"מ] ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיט"ל עיין ריש סי' תק"ל מ"ש:

באר היטב

(א) של חול:    ויש מסירין אפי' הכיס של מעות לבוש ובקצת מקומות נהגו לגבות מעו' אתרוג בבה"כ ואינו נכון. מ"א.


(ב) פזמון:    ויש לומר קודם חרוז הבט לברית. לבוש מ"א.


(ג) הלבנה:    עיין פלאים מזה. בכוונת האר"י.


(ד) לטבול:    ונכון לטבול מבערב ללמוד כל הלילה בקדושה. ודין הזווג כמו בליל שבועות עשל"ה. מהרי"ל לבש הקיטל בשחרית אבל שאר בגדי חה"מ לא היה משנ' ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיטל רק הש"ץ.


משנה ברורה

(א) רבה — נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר:


(ב) כמו ביום טוב — לפי שבחג נידונין על המים, והוא גמר החתימה. ואומרים "למנצח מזמור השמים מספרים" ושארי מזמורים וקדושת מוסף "נעריצך", כמו ביום טוב:


(ג) ואין אומרים נשמת וכו' — אלא "ישתבח", דבאמת הוא חול:


(ד) כמו ביום טוב — רוצה לומר בניגון של יום טוב:


(ה) של חול — ויש מסירין מעצמן אפילו הכיס של מעות. ומה שגובין מעות אתרוג, מפני שרוב הקהל מתאספין בהושענא רבה ויש ריוח לצדקה מזה [פמ"ג]:


(ו) קודם אנא אזון חין — ויותר טוב לאומרו קודם החרוז הבט לברית [אחרונים]:


(ז) כמו ביום הכיפורים — לפי שבחג נידונין על המים וכל חיי האדם תלויין במים, והכל הולך אחר החיתום:


(ח) קודם עלות השחר — וטוב יותר לטבול מבערב, כדי ללמוד כל הלילה בקדושה. ואודות הזיווג הוא כמו בליל שבועות. ובליל טבילה ישמש, ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן ר"מ במשנה ברורה ס"ק ז וביאור הלכה שם:


(ט) הקיטל כמו ביום הכיפורים — שאז הוא גמר החתימה. ובמדינתינו נהגו ללבוש בגדי שבת, לבד הש"ץ לובש הקיטל:


(י) ומקיפים ז' פעמים — כמו במקדש, שהיו מקיפין המזבח בזה היום ז' פעמים:

ביאור הלכה