פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ד · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף כא עמוד בעריכה

מתניתין   כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהמי' והיין המגולים פסולין מעל גבי המזבח:

גמרא  למה לי שאינה מקודשת.  ואפי' מקודשת.  לא כן אמר רבי אחא ר' חיננא בשם רבי יסא (שמות, מ) וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת.  חזקיה אמר שלא יהו אומרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה.  דבית רבי ינאי אומרין שלא יהו אומרין ראינו מי החג נפסלין בלינה.

דף כב עמוד אעריכה

ר' יוחנן אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל.  ר' פדת בשם ר' הושעיה מי סוטה נפסלין בלינה רבי אחא בשם ר' אבונה כל שאין ממינו למזבח אין הלינה פוסלת בו.  הוון בעיי מימר עבר והביא כשר.  תנה רבי יושוע דרומייא קומי רבי יונה שהמים והיין המגולין פסולין מעל גבי המזבח מאי טעמא (יחזקאל, מה) ושה אחד מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל.  מדבר שהוא מותר לישראל.  עד כדון מים.  יין אמר רבי שובתיי (שופטים, ט) המשמח אלהים ואנשים: