פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ד · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף יח עמוד בעריכה

מתניתין   מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא ויורדין לשם ומלקטי' משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח ותקעו והריעו ותקעו בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר (תהלים, קיח) אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והוא הושיעה נא אני והוא הושיעה נא אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח רבי אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח

גמרא  מהו מוצא ממצייא.  אמר רבי תנחומא קלונייא הוה שמה.  בר קפרא אמר וגבהן אחת עשרה אמה.  אמר רבי יוסה מתני' אמרה כן וראשיהן כפופין לצדדי המזבח.  רבי זעירא שלח שאיל לר' דניאל בריה דרב קטינא שמעת מאביך טעונה ברכה וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור.  אתא רבי אייבו בר נגרי בשם רב חונה ואמר טעמא טעונה ברכ' וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור לא שמעתי.  תמן אמרין רב ששת ורב נחמן בר יעקב חד אמר ד' בדין עלין וחורנא אפילו בד אחד.  תני ובעלי מומין.  ר"ש בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן בעלי מומין נכנסין

דף יט עמוד אעריכה

בין האולם ולמזבח.  א"ל כשירים היו.  ר' אבהו בשם ר' יוחנן כיני מתניתא אני והוא הושיעה נא.  אני והוא הושיעה נא.  א"ר אבהו (תהלים, פ) ולכה לישועתה לנו.  לך יודייה.  דרש רבי בא סרונגיה (זכריה, יב) והושע ה' אל אהלי יהודה בראשונה.  והושע כתיב.  דרש ר' זיכיי (מיכה, ד) כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה.  ושכינתי בשדה.  חנניה בר אחי ר' יהושע אומר (שמות, כ) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.  הוצאתיך כתיב.  רבי ברכיה רבי ירמיה בשם ר' חייה בר בא דריש לוי בר סיסי בנהרדעא (שמות, כא) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר.  זו עד שלא נגאלו אבל משנגאלו איכן דרכה של לבנה להינתן שם היא נתונה.  אמר ר' ברכיה מעשה אין כתיב כאן אלא כמעשה.  הוא וכל ארגלייה שלה היא וכל פרקמטי' שלה.  אמר ר' מיישה בבבל כתיב (יחזקאל, א) כמראה אבן ספיר ובמצרים כתיב (שמות, כד) כמעשה לבנת הספיר ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך שיעבודה של בבל היה קשה משיעבודה של מצרים.  תני בר קפרא עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היתה רשומה ברקיע משנגאלו עוד לא נראית ברקיע.  מה טעמא וכעצם השמים לטוהר.  שמייא כד אינון נקיין מן עננין.  תני בשם ר' ליעזר ע"א עברה עם ישראל בים מה טעמא (ש"ב, ו) מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו.  אמר לו ר' עקיבה ח"ו אם אומר את כן נמצאת עושה את הקודש חול.  מה ת"ל אשר פדית לך ממצרים.  כביכול כאילו עצמך פדית:  אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים.  א"ר אחא זכר ליריחו: