פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מותר לאוכלו.  אמר רבי יוסה תמן הוא אינו ראוי לצאת בו אחרים ראויין לצאת בו ברם הכא לא הוא ולא אחרים יוצאין בו:

מתניתין   ההלל והשמחה שמונה כיצד מלמד שאדם חייב בכבוד י"ט האחרון של חג כשאר כל ימות החג סוכה שבעה כיצד גמר מלוכל לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד י"ט האחרון:

גמרא  תני שמונה עשר יום ולילה אחד קורין בהן את ההלל בכל שנה.  שמונת ימי החג ושמונת ימי החנוכה וי"ט של עצרת וי"ט הראשון של פסח ולילו.  ר' זעירה עולא בר ישמעאל בשם ר' לעזר שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל.  התיב ר' בא והתני חגיגת ארבעה עשר יוצאין בה משם שמחה ואין יוצאין בה משם שלמים א"ר זעירה תיפתר בששחטה ברגל.  א"ר בא אם בששחטה ברגל אין זו חגיגת ארבעה עשר.  מאי כדון א"ר זעירה עד דאנן תמן שמעתנה.  עולא בר ישמעאל בשם ר' לעזר כד סלקינן הכא שמעתנ'.  ר' חייה בשם ר' לעזר (דברים, יג) והיית אך שמח לרבות לילי י"ט הראשון לשמחה או יכול אף לילי י"ט האחרון ת"ל אך אך חלק.  ר' חייה בשם ר' לעזר (דברים, יד) ושמחת בחגך משאת מתחייב בחגיגה את מתחייב בשמחה.  התיבון והתנינן ההלל והשמחה שמונה.  הגע עצמך שחל יום הראשון להיות בשבת.  לשוחטן מערב הרגל אין את יכול דאמר ר' זעירא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל לשוחטן ברגל אין את יכול שכבר למדנו שאין חגיגה דוחה את השבת.  אימתי אמרו ההלל והשמחה שמונה.  אמר רבי יוסה קיימה רב אבודמי נחותה בכהנים ובשעיר.  ר' אבא בר כהנא ר' חייה בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו