המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"קמה אין לו" - זריעתם לא יבא לכלל קמה והמעט שתצמח לא יעשה קמח ואם יעשה מה הנה הזרים יבלעוהו אבל הם לא יהנו מזריעתם ר"ל לא יצליחו במעשיהם ואף מעט ההצלחה שיהיה בידם לאסוף מה מן ההון לא תשאר בידם כי האויב יקחום
"כי רוח יזרעו" - ומסוף הדבר יהיה נראה כאשר זרעו הרוח ויקצרו הסופה ר"ל כמו שקוצרין מה שזורעים כן הם יקבלו גמול לפי המעשה והואיל והמעשה היה רוח ודבר שאין בו ממש כן יהיה הגמול
מצודת ציון
"וסופתה" - רוח סופה וסערה
"קמה" - כן יקרא אסיפת השבלים כשעדיין עומד בקרקע וכן מגדיש ועד קמה (שופטים טו)
"אולי" - ענינו כמו אם וכן אולי לא תאבה האשה (בראשית כד)
"כי רוח יזרעו", ולכן קבלו גמול כמעשה ידיהם, כמו שזרעו רוח כן "יקצרו סופה" שהוא גדול מרוח, "קמה אין לו" מן הזרע שזרעו לא יהיה לו קמה, היינו שלא ישאו פרי עמלם, ובכ"ז "צמח בלי יעשה קמח זרים יבלעוהו אולי יעשה", ר"ל גם דבר שמתחיל לצמוח מעמלם הגם שאינו עתיד לעשות קמח לעולם כי הוא צמח דק שדוף קדים, בכל זה זרים יבלעוהו וישחיתוהו תיכף מפני הספק שיסתפקו אולי יעשה קמח אחר שיגדל, לכן לא יניחוהו שיגדל כלל ויבלעוהו תיכף עודנו באבו, ומפרש הנמשל.
ביאור המילות
"סופתה". גדול מרוח כמ"ש בכ"מ. ומלת לו על הקציר שיקצרו:
"בל יעשה". נעלם מלת אשר, צמח אשר בל יעשה קמח, "יבלעוהו", מפני הספק שיש בלבם אולי יעשה:
