קטגוריה:בראשית כז ו
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/רִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖/הּ לֵ/אמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔י/ךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖י/ךָ לֵ/אמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְרִבְקָה אֲמַרַת לְיַעֲקֹב בְּרַהּ לְמֵימַר הָא שְׁמַעִית מִן אֲבוּךְ מְמַלֵּיל עִם עֵשָׂו אֲחוּךְ לְמֵימַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְרִבְקָה אָמְרַת לְיַעֲקב בְּרָהּ לְמֵימָר הָא לֵילְיָא הָדֵין עִלָאֵי מְשַׁבְּחִין לְמָרֵי עַלְמָא וְאוֹצְרֵי טַלִין מִתְפַּתְּחִין בֵּיהּ וְשַׁמְעִית יַת אָבוּךְ מְמַלֵיל עִם עֵשָו אָחוּךְ לְמֵימָר: |
מלבי"ם (כל הפרק)
(ו - ז) "ורבקה אמרה הנה שמעתי וכו'". לא הגידה לו מ"ש שא כליך וצא השדה, שאז לא ירצה יעקב לילך באשר רצון אביו שיצא דוקא אל השדה, לכן אמרה שאינו מקפיד רק שיביא לו ציד אף שיהיה מציד שבבית, גם שנתה מ"ש ואברכך לפני מותי והיא אמרה לפני ה', בל יאמר יעקב מה תועיל לי הברכה אחר שדעתו הוא על עשו, ומה בכך שיסמוך ידו עלי, הלא את עשו יברך בכל מקום שהוא, ע"ז אמרה ואברככה לפני ה', ר"ל שאין הנביא פועל נבואתו והוא רק כלי לבד להגעת הרצון האלהי, ואין הדבר תלוי בכונתו כמו מי שנתכוין לזרוע חטים וזרע שעורים בטעות יצמחו שעורים, וכמ"ש הרי"א שהמברך הוא רק מכין להגעת העתידות כפי רצון ה', ואם ה' ישים בפיו לברך את יעקב לא יזיק מה שהוא יכוין על עשו, וז"ש "ואברככה לפני ה'", כי ה' יודע האמת שהוא יעקב ועליו יריק הברכה, ויצחק רק הצינור שדרך שם תעבור הודעת ה' וברכתו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו
רבקה מסבירה ליעקב מה קרה, מה עומד לקרות, ואיך היא מציעה לטפל בעניין.
"הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" – רבקה מדגישה שהיא רק עכשיו שמעה, ושהעניין חשוב ודחוף.
אֶת אָבִיךָ
רבקה דואגת. רבקה לא יודעת בדיוק מה יצחק יגיד לעשו, אבל היה הבינה שהעניין חשוב. רבקה מתייחסת ליצחק בכבוד, ובדבריה ליעקב היא מכנה את יצחק: "אָבִיךָ". רבקה למעשה מדגישה שיעקב חייב להתייחס ליצחק כאל אביו, למרות שבהמשך יצחק קורא ליעקב שבע פעמים 'בני' ויעקב לא עונה 'בנך' או 'אבי'.
למה רבקה דואגת?
- כי יעקב לא הוזמן לציד (טעות דומה עשה אדוניה "וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא" (מלכים א א י)).
- כי יעקב לא הוזמן לשיחה.
- כי יצחק עומד לתת את 'ברכת נפשו' רק לעשו.
- כי יעקב לא יקבל דבר 'מברכת נפשו' של יצחק.
רבקה הבינה שבנה (ואולי גם היא) בסכנה, ולכן היא מזדרזת להגן על זכויותיו של יעקב לפני שעשו יחזור מהציד. נתן הנביא הבין את הסכנה לשלמה ולבת שבע שהיו במצב דומה, ולכן הוא אמר לה: "מַּלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ" (מלכים א א יב).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria