קטגוריה:אסתר ג יב
ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן אֶ֣ל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵֽי־הַ֠מֶּ֠לֶךְ וְֽאֶל־הַפַּח֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ נִכְתָּ֔ב וְנֶחְתָּ֖ם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַ/מֶּ֜לֶךְ בַּ/חֹ֣דֶשׁ הָ/רִאשׁ֗וֹן בִּ/שְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֮ בּ/וֹ֒ וַ/יִּכָּתֵ֣ב כְּֽ/כָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן אֶ֣ל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵֽי־הַ֠/מֶּלֶךְ וְֽ/אֶל־הַ/פַּח֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־מְדִינָ֣ה וּ/מְדִינָ֗ה וְ/אֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָ/עָ֔ם מְדִינָ֤ה וּ/מְדִינָה֙ כִּ/כְתָבָ֔/הּ וְ/עַ֥ם וָ/עָ֖ם כִּ/לְשׁוֹנ֑/וֹ בְּ/שֵׁ֨ם הַ/מֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ נִכְתָּ֔ב וְ/נֶחְתָּ֖ם בְּ/טַבַּ֥עַת הַ/מֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
מדרש רבה
"אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא" אמר ר' יוחנן באותה שעה קרא הקב"ה למלאך שממונה על החֵמה ואמר לו "בִּזְּתָא" בוז ביתיה "חַרְבוֹנָא" אחריב ביתיה "בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא" בוז ובזבוז אמר ר' שמעון בר' ינאי אמר הקדוש ברוך הוא משחק אני עליהן אביא גתיות מאחורי הקורייס "זֵתַר" תרגם ר' יעקב בר אבינא קדם ר' יצחק זנות ראה של אותו רשע "וְכַרְכַּס" כרכסא כתיב ר' שמואל בר נחמן אמר לשון יוני הוא המד"א כרכסון.
"שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שאין המלכות מעמדת פחות משבעה סריסים לפני המלך:
תרגום ויקיטקסט: וביום השלושה-עשר בחודש הראשון, קראו לסופרים הכותבים את דברי המלך, והם כתבו פקודה, בהתאם לכל מה שציווה המן, אל אחשדרפני המלך (מושלי עשרים המחוזות של האימפריה הפרסית), ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה (מושלי המדינות שבכל מחוז), ואל שרי עם ועם (מושלי העמים שבכל מדינה); אל כל מדינה ומדינה שלחו את הפקודה באותיות הכתב שלה, ואל כל עם ועם שלחו את הפקודה בלשון שלו; כתבו את הפקודה בשם המלך אחשורוש, ולראיה חתמו אותה בטבעת המלך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג יב.
דרגות בממשל הפרסי
הפסוק מתאר מושלים בשלוש דרגות: אחשדרפנים, פחות, שרים:
- אחשדרפן הוא הדרגה הגבוהה ביותר - מושל של מחוז אחד ("שדרפיה" או "סטרפיה") מתוך 20 המחוזות של האימפריה הפרסית. "האזכור הראשון של התפקיד הוא משנות שלטונו של דריווש הראשון, שחילק את האימפריה הפרסית ל-20 סטרפיות" (מתוך אחשדרפן בויקיפדיה). דריוש היה אביו של חשיארש הראשון, המזוהה כאחשוורוש.
- פחה הוא הדרגה השניה - מושל של מדינה אחת ("פחווה"). אחת הפחוות באימפריה הפרסית היתה יהודה, ולכן זרובבל בן שאלתיאל נקרא (חגי ב ב): "פַּחַת יְהוּדָה".
- שר הוא כננראה הדרגה השלישית - כנראה שתפקידו היה למשול בעם או בשבט אחד בפחווה. נחמיה - שגם הוא היה פחת יהודה - מדבר על השרים שעזרו לו לבנות את החומה (נחמיה ד י): "וְהַשָּׂרִים אַחֲרֵי כָּל בֵּית יְהוּדָה".
וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ
פקודת המן נכתבה בכל השפות ולכל העמים - מכאן, שהפקודה נכתבה גם בעברית וגם ליהודים, וכל היהודים ידעו על האסון המתקרב (אסתר ד ג).
בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב
המן חתם על הפקודות בשם המלך. גם מרדכי ראה את טבעת המלך שבידי המן, ואולי חשש שהמלך עכשו מינה את המן למשנה למלך, ומרגע זה והלאה, המן יכול להתלונן למלך על חוצפתו. לכן לאחר יציאתו ממשרדו של המן, מרדכי קרע את בגדיו ולא חזר לתפקידו בשער והיה פטור מלהשתחוות להמן (אסתר ד א, אסתר ד ב).
מדוע המן לא הרג את מרדכי מייד?
אולי הוא פחד להרגיז את האלים שקבעו את יום הפור, ולא העיז להרוג את מרדכי בניגוד לגורל (אסתר ג ז), עד אשר אישתו כפתה עליו (אסתר ה יד).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ג יב"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.