פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


רוב האירועים במגילת אסתר התרחשו בשנה ה-12 למלכות אחשורוש, במשך 70 יום - בין שני תאריכים:

  • (אסתר ג יב): "ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן..."- התאריך הראשון הוא י"ג בניסן (13.1), שבו נשלחו האגרות המורות להשמיד את העם היהודי.
  • (אסתר ד א): "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה"- מרדכי שמע על האגרות והודיע לאסתר, ואסתר ציוותה -
  • (אסתר ד טז): "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי"- מרדכי אכן אסף את כל היהודים וארגן צום, ו-
  • (אסתר ה א): "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית"- המלך שאל את אסתר מה בקשתה, והיא ענתה -
  • (אסתר ה ד): "ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו"- באותו יום ("היום השלישי") באו המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר, והיא ביקשה -
  • (אסתר ה ח): "אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך"- היא ביקשה לעשות עוד משתה למחרת. אבל לפני כן -
  • (אסתר ו א): "בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך"- אז הוא ציווה על המן להרכיב את מרדכי על הסוס, והמן חזר אל ביתו אבל וחפוי ראש -
  • (אסתר ו יד): "עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר"- המשתה השני (שתוכנן ל"מחר"), ובסוף המשתה המלך התעצבן על המן -
  • (אסתר ז י): "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי, וחמת המלך שככה". לאחר מכן -
  • (אסתר ח ג): "ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך, ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים", והמלך אמר שאי אפשר לבטל את הגזירה אבל אפשר לגזור גזירה חדשה שתתיר ליהודים להתגונן, ואכן -
  • (אסתר ח ט): "ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם"- הספרים החדשים נשלחו בכ"ג בסיון (23.3).

האגרות הראשונות נשלחו בי"ג בניסן והאגרות השניות נשלחו בכ"ג בסיון, 70 יום מאוחר יותר, וכל שאר האירועים המתוארים למעלה קרו במהלך 70 ימים אלה. מתי בדיוק?

1. ניסןעריכה

לפי רוב המפרשים, רוב האירועים התרחשו מייד לאחר שליחת האגרות הראשונות, כלומר בניסן. ישנם הבדלים קטנים בתאריכים בין הפירושים:

א. 5 ימים בניסןעריכה

  • "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" - מייד באותו יום - י"ג בניסן (ראו ומרדכי ידע ), הוא דיבר עם אסתר עוד באותו יום, והם קבעו צום עוד באותו יום.
  • "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום" - הצום התחיל בלילה שאחרי י"ג בניסן, שהוא כבר י"ד בניסן, כלומר הוא היה בי"ד-ט"ז בניסן, והוא כלל את ליל הסדר ואת חג הפסח (ראו הצום בפסח ).
  • "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות..." - מסתבר שזה היה ביום השלישי של הצום, כלומר בט"ז בניסן (ראו ותלבש אסתר מלכות ).
  • המשתה הראשון של אסתר התחיל ביום השלישי של הצום לפנות ערב, כך שבלילה הצום כבר הסתיים והיא יכלה לשתות. זה היה כבר בליל י"ז בניסן. ובאותו לילה נדדה שנת המלך.
  • המשתה השני של אסתר היה ביום שלאחר מכן, כלומר ביום י"ז בניסן; ובאותו יום, לפנות ערב, נתלה המן (ראו המן נתלה בחול המועד פסח ).

כלומר, כל אירועי המגילה התרחשו במהלך 5 ימים - י"ג-י"ז בניסן.

כחשבון זה נמצא בביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר, פרק נ.

ב. 4 ימים בניסןעריכה

אולם לפי כמה מקורות בדברי חז"ל, אירועי המגילה התרחשו בתקופה אף קצרה יותר:

  • מדרש רבה ו פרקי דרבי אליעזר : הצום היה בי"ג, י"ד, ט"ו בניסן ( אסתר רבה ח ז ) , אסתר נכנסה ביום השלישי של הצום שהוא ט"ו בניסן, והמן נתלה בט"ז בניסן ( אסתר רבה ט ב , אסתר רבה י ד ,  ע"פ פרקי דרבי אליעזר פרק נ ) .
  • רש"י על התלמוד : הצום היה בי"ד, ט"ו, ט"ז בניסן, אסתר נכנסה ביום השלישי לשילוח הרצים שהוא היום השני של הצום - ט"ו בניסן, והמן נתלה בט"ז בניסן: " "ובששה עשר נתלה המן בערב" " ( רש"י על בבלי מגילה טו. , ד"ה יו"ט ראשון של פסח) ובהמשך מוסבר, שכשבא המן לקחת את מרדכי, מרדכי למד עם התלמידים הלכות קמיצה, ורש"י מסביר שהיה דורש בענינו, שיום ט"ז בניסן היה - יום תנופת העומר. ובכן בהמשך: " "וישב מרדכי... לשקו לתעניתו - יום שלישי לתענית היה, שהתחילו להתענות בי"ד בניסן. ומה שאמר המקרא ליום אתמול שלישי, ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות , יום שלישי לשילוח הרצים היה" " (רש"י על מגילה טז. א , ד"ה ולתעניתו) .
  • סדר עולם : " "בי"ג בניסן כתב המן את הספרים להשמיד להרוג וגו', בט"ו בניסן נכנסה אסתר לפני המלך, בי"ו בניסן תלו את המן" " ( סדר עולם רבה פרק כט ) - לא ברור אם הוא סובר כמדרש רבה שהצום היה בי"ג-ט"ו ואסתר נכנסה ביום השלישי, או כרש"י שהצום היה בי"ד-ט"ז ואסתר נכנסה ביום השני.
  • כמה מהאחרונים : " "ויש נוהגין ביום השני [של פסח, שהוא ט"ז בניסן] להוסיף איזה מאכל טוב בהסעודה, וקורין לזה "סעודת אסתר", מפני שביום זה עשתה הסעודה להמלך ונתלה המן." " ( ערוך השולחן אורח חיים תצ א , וכן בשולחן ערוך מגן אברהם, וכנראה שהמקור הוא בשל"ה) .

קושיות על פירושים אלה:

  • איך ייתכן שהצום התחיל בי"ג בניסן, והרי האיגרות נשלחו בי"ג בניסן, והצום התחיל בלילה - "שלושת ימים לילה ויום"?!
  • איך ייתכן שאסתר נכנסה אל המלך ביום השני של הצום, והרי באותו יום היא הזמינה אותו למשתה?  המלך בוודאי לא היה מאפשר לה לצום כשהוא שותה. הדבר היה מאד לא מקובל ונחשב לפגיעה בכבוד המלך. בתחילת הספר נאמר "והשתיה כדת אין אונס", כי בדרך-כלל כן היו אונסים את הקרואים לשתות - ביאור:אסתר א ח . ואילו כוונת אסתר היתה לצום בכוונה במהלך המשתה כדי למשוך את תשומת לבו של אחשורוש, הכתוב היה מציין בפירוש שאחשורוש שאל אותה "למה לא תשתי ולמה ירע לבבך" - כמו שאלקנה שאל את חנה ב שמואל א א ח !

דעת אבן עזראעריכה

אבן עזרא כתב: " "וצומו עליי שלושת ימים - עד היום השלישי. והנה, לא אכלו בערב, והתענו שני ימים ושני לילות, כי הכתוב הוא לילה ויום" " (אבן עזרא על אסתר ד טז) . הדברים נאמרו בי"ג בניסן, ולדבריו לא אכלו בערב (שהוא כבר ליל י"ד), והתענו עוד שני ימים ושני לילות, כלומר עד וכולל ליל ט"ז; אבל ביום ט"ז כבר לא התענו.

אבן עזרא כנראה בא להסביר, איך ייתכן שאסתר הזמינה את המלך למשתה "ביום השלישי"; לכן הוא פירש שביום השלישי כבר לא צמו. אם כך, יוצא שלדברי אבן עזרא "היום השלישי" הוא ט"ז בניסן, והמן נתלה בי"ז.

דעת התרגוםעריכה

בתרגום הארמי למגילת אסתר ישנם שני מקורות שאינם מתאימים לאף אחת מהדעות המקובלות לגבי התאריכים במגילה, ובנוסף לכך גם סותרים זה את זה:

  • על הפסוק "ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות" מתורגם: " "והוה ביומא תליתאה דפיסחא" " כלומר בי"ז. לפי הדעות האחרות זה היה בט"ו או בט"ז.
  • על הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" מפורטים בתרגום כמה דברים שקרו בליל זה, ביניהם: "ביה בליליא אתקטלו כל בוכרי דמצראי", כלומר ליל פסח - ט"ו בניסן. לפי הדעות האחרות זה היה בט"ז או בי"ז, ואם אסתר נכנסה אל המלך בי"ז, אז הלילה היה ליל י"ח.

אפשר לפרש בדוחק שכוונתו " "והוה ביומא תליתאה, [דהוא] פסחא" ", כלומר, ביום השלישי של הצום, שהוא יום הקרבת קרבן הפסח, י"ד בניסן. לפי זה, שנת המלך נדדה בליל ט"ו והמן נתלה בסוף ט"ו בניסן. אך גם לפי הסבר זה, קשה להבין איך "היום השלישי" יכול להיות י"ד בניסן, אם האגרות נשלחו בי"ג?

70 ימים מניסן עד סיוןעריכה

אם המן נתלה לכל המאוחר בי"ז בניסן, מדוע עברו עוד מעל חודשיים עד לשליחת האגרות השניות, בכ"ג בסיון?

אסתר בוודאי דיברה לפני המלך (ב אסתר ח ג) מייד באותו יום שבו נתלה המן, שהרי באותו יום היא היתה בטוחה שהיא מוצאת חן בעיני המלך, והיא לא היתה לוקחת את הסיכון שהמלך ישנה את דעתו. אם כך ממה נבע העיכוב בקריאת סופרי המלך? מדוע (אסתר ח ט): "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ"?

1. ייתכן שהמלך רצה להשתמש באותם שליחים ששלח המן - בין מסיבה "ביורוקרטית" של חיסכון בתקני כוח אדם, ובין מסיבה עקרונית, כדי שהעמים יתנו אימון בשלוחים שאכן נשלחו שוב מטעם המלכות: ""שהמתין עד שיבואו השלוחים ששלח המן, כדי שיהיו אותם השלוחים יכולים להשיב את הגזירה. וזהו דכתיב " הרצים יצאו דחופים ומבוהלים ", כי בתחלה שלחם להרוג את היהודים, ותיכף כשחזרו שלחם שהיהודים ירדו בשונאיהם" " (הגר"א על סדר עולם רבה כט) .

2. וייתכן שהיתה סיבה רוחנית לעיכוב. לפי אחד הפירושים, המלך אחשוורוש עלה לשלטון מייד אחרי המלך כורש, שהתיר ליהודים לחזור לא"י ולבנות את ביהמ"ק השני (ראו עזרא ד). הכרזת כורש סיימה את 70 שנות הגלות שנגזרו על עם ישראל, ולאחריהן כל עם ישראל היה אמור לחזור לא"י. אבל היו רבים מבני ישראל שלא עלו לא"י אלא נשארו בגלות. ה' רצה להוכיח את בנ"י על כך שנשארו בחו"ל, ולכן הביא עליהם גזירה שתפחיד אותם ותזכיר להם שהם צריכים לחזור לא"י. הגזירה היתה בתוקף חודשיים ו-10 ימים, כלומר בדיוק 70 יום - " " "יום לשנה" " " (כמו בבמדבר יד לד) - כדי להזכיר לבנ"י ש70 השנים של הגלות נגמרו והם צריכים לחזור לא"י (ע"פ הרב מנחם ליבטג ; ראו גם מגילת אסתר - נגד הישארות בגלות ) .

אולם, החשבון כולו מעורר שאלה:

  • מדוע מחבר המגילה לא הזכיר את חג הפסח? והרי הצום בחג הפסח היה בוודאי אירוע חשוב וראוי לציון.

מסיבות אלו, נראה שאפשר להציע חשבון אחר.

2. סיוןעריכה

אסתר ומרדכי החליטו לארגן צום, אבל לא כתוב שהם ארגנו את הצום באופן מיידי. לכנוס את כל היהודים ולארגן צום זה עניין לא פשוט, וייתכן שזה לקח כמה שבועות, עד י"ט בסיון. לפי זה:

  • הצום היה בתאריכים י"ט-כ"א בסיון, לא פגע בפסח ולא באף חג אחר, וכל הקושיות בנושא נעלמות.
  • ביום השלישי, כלומר כ"א בסיון, אסתר עמדה לפני המלך, ובאותו יום היה המשתה הראשון.
  • בכ"ב בסיון היה המשתה השני, ובסופו נתלה המן.
  • מייד לאחר שנתלה המן, ביקשה אסתר מהמלך לבטל את הגזירה, והמלך נתן לה אישור לשלוח איגרות חדשות.
  • האגרות החדשות נשלחו מייד לאחר מכן, ב"יום העבודה" הבא, כלומר כ"ג בסיון.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-24.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/70